Naot Brama-makorot

‫ניות ברמה‬

‫שמואל א' יט' יח – כד‬

‫א ‪ .‬רש"י שם‬ ‫)כד( ויפשט גם הוא בגדיו ‪ -‬בגדי מלכות‪ ,‬ללבוש בגדי התלמידים‪ .‬ויפול ערום ‪ -‬ונפל ברשן‪ ,‬תרגם יונתן‪ :‬ונפל ערטילאי‪ .‬ובשם‬ ‫רבי מנחם ששמע מפי ערבי אחד‪:‬‬

‫'ברשן' בלשון ערבי משוגע‪:‬‬

‫ב ‪ .‬רד"ק שם‬ ‫)יח( וילך הוא ושמואל וישבו בניות והיה זה המקום מקום לבני הנביאים שהיו יושבים שם ולומדים לפני שמואל וכת"י בית‬ ‫אולפנא ורבו' ז"ל אמרו מה עניין ניות אצל רמה אלא שהיו יושבין ברמה ועוסקין בנויו של עולם כלומר בבית המקדש כלומר‬ ‫באיזה מקום יהיה‪:‬‬ ‫)כ( נבאים ‪ -‬תרגומו משבחין כלומר היו אומרים שירות ותשבחות לאל ברוח הקדש ואפשר שהיו מתנבאין נבואות עתידות‬ ‫קרובות בזמנם‪:‬‬ ‫עמד נצב עליהם ‪ -‬עומד שהיה עומד על רגליו‪:‬‬

‫נצב ‪ -‬מלמד אותם כמו נצב על הקוצרים וממונה עליהם להורות' מה יעשו‬

‫וכן נצב על עבדי שאול גדול וממונה עליה' וכת"י קאים מליף עלויהון‪:‬‬ ‫)כד( ויפשט גם הוא בגדיו ‪ -‬מלמד שהנביאים האחרים פשטו בגדיהם כי גם הוא לרבות ועניין זה כי בבא הנבואה על האדם‬ ‫יתבטלו הרגשותיו ויפול האדם כמו שאומר בבלעם נופל וגלוי עינים ואמר בדניאל ואני הייתי נרדם על פני ופני ארצה ופעמים‬ ‫יקרה שיפשט בגדיו מפני רוב בטול הרגשותיו ומחשבותיו הנפשיות וישאר בכח השכל לבדו‪:‬‬ ‫ג ‪ .‬רלב"ג שם‬ ‫)כ( נצב עליהם ‪ -‬ר"ל אצלם והנה זאת הנבואה היתה ממין רוה"ק בהשתמש החושים על מנהגיהם וכאילו השפיע שמואל מן הרוח‬ ‫אשר עליו עליהם ונתנבאו מלאכי שאול הראשוני' והשניים והשלישים‪ ,‬וגם שאול נתנבא בבואו שם ופשיטות הבגדים ונפלו ערום‬ ‫היה מחוזק הדבקו' במושכלות עם שלא היו מרגישים בענינים הגופיים והתמיד זה לשאול כל היום וכל הלילה כדי שיוכל דוד‬ ‫להמלט אז מיד שאול‪:‬‬ ‫ד ‪ .‬אברבנאל שם‬ ‫)יט‪-‬כ( שהיו הם כלם נביאים‪,‬רוצה לומר מגידים העתיד להיות‪,‬והוא שימלוך דוד על כל ישראל‪,‬ושלא ישליט האלקים אל שאול‬ ‫להמיתו ‪.‬הנה כאשר ראו זה המלאכים וששמואל עומד עליהם ומקים את דבריהם‪,‬התנבאו המלאכים גם כן‪.‬‬ ‫)כג( והבן שלא אמר בזה רוח אלקים רעה‪,‬לפי שזה יורה שחל עליו השפע הנבואי‪,‬ובעודו הולך בדרך היה תמיד מתבודד להגיע‬ ‫אליו הנבואה ‪ ,‬ולדעת מה יהיה בענין המלכות ‪ . . .‬ובבואו לפני שמואל התפעל כל כך בראותו אותו‪,‬שחם לבו בקרבו וקרע את‬ ‫בגדיו‪ ,‬ויפשוט אותם ‪ ,‬ויפול ערום ארצה לפניו בהתנבאותו כל היום וכל הלילה‪.‬‬

‫ה ‪ .‬מצודת דוד שם‬ ‫)כד( ויפשט ‪ -‬פשט בגדי מלכות‪ ,‬להתדמות להנביאים במלבושיהם ובל יתגאה עליהם‪.‬‬ ‫ו ‪ .‬מדרש שמואל )בובר( פרשה כב‬ ‫ודוד ברח וימלט ויבא אל שמואל הרמתה וגו' )שם שם ‪/‬שמואל א' י"ט‪ /‬י"ח( ‪ ,‬ר' הונא בשם רבי יוסי באותו הלילה שברח דוד‬ ‫מלפני שאול למד משמואל הנביא מה שאין תלמיד וותיק למד למאה שנה‪.‬‬

‫ז ‪ .‬מלבי"ם שם‬ ‫)כ( מבואר אצלי שיש הבדל בלשון בין עמידה ובין התיצבות‪ ,‬שעמידה הוא רק הפך הישיבה או השכיבה וההליכה‪ ,‬אבל‬ ‫ההתיצבות הוא העמידה שצריכה כח וחיזוק להיות נשאר על עמדו‪ ,‬כמו לפני גדול‪ ,‬לפני בעל ריבו‪ ,‬ובא גם כן על הממונה ומשגיח‬ ‫על דבר‪ ,‬כמו לנערו הנצב על הקוצרים )רות ב' ה'( והנה כל הנביאים בעת חול עליהם הנבואה נפלו על פניהם ואיבריהם‬ ‫מתמוטטים מרוב החרדה‪ ,‬לבד שמואל היה גדול במעלתו בשני ענינים‪ ,‬א( עומד ‪ -‬על עמדו לא נופל על פניו‪ ,‬ב( נצב עליהם ‪-‬‬ ‫ומשפיע עליהם שפע הנבואה הוא היה המקור שממנו שאבו‪ ,‬הוא היה הנר שממנו הודלקו נפשותיהם באור האלהי הגדול‪ ,‬והשפע‬ ‫הגדולה הזאת שהיתה שלימה בין מצד המשפיע שהיה עומד כנ"ל‪ ,‬בין מצד המקבלים שהיה להקת הנביאים כולמו שלפי רוב הקהל‬ ‫האלהיים התרבה הקדושה וההארה‪ ,‬בין מצד הקשר שבין המשפיע והמקבלים שהיה נצב עליהם ‪ -‬וממשיך מן המקור אל פלגיו‪,‬‬ ‫עי"כ הודלקו גם הניצוצות הטמונות בנפשות מלאכי שאול ויתנבאו גם המה )במדרגה קטנה שזה גדר מתנבא בהתפעל כנ"ל סי'‬ ‫י"ח( ועי"כ לא פנו עוד אל אזהרת שאול לקחת את דוד‪:‬‬ ‫)כג( וילך שם ‪ -‬ר"ל שם גמר בדעתו שלא ללכת לרמה רק לניות‪ ,‬ותהי עליו ‪ -‬ומאז שכיון דרכו אל מקום שמואל כבר חל עליו‬ ‫השפע מרחוק‪ ,‬ואמר הטעם גם הוא ‪ -‬ר"ל מצד שגם הוא מצד עצמו היה מוכן על השפע הזאת מכבר שכבר התנבא פעם א'‪ ,‬לכן‬ ‫נמשך אליו המעין מרחוק מה שלא היה זה אצל מלאכי שאול שלא התנבאו עד בואו לפני שמואל‪:‬‬ ‫)כד( ויפשט ‪ -‬ועת בא לפני שמואל‪ ,‬גבר עליו השפע מאד עד פשט בגדי מלכות כי כשל כח הגוף משאתם עת לבשה נפשו מלכות‬ ‫אלהים‪ ,‬ויתנבא גם הוא לפני שמואל ‪ -‬במעלה יותר ממה שהתנבא בדרך‪ ,‬וזאת שנית שנפל ערום על פניו כל היום והלילה כי לא‬ ‫סר הרוח ממנו‪ ,‬מה שלא היה כן למלאכיו שהתנבאו רק לפרקים כברק הנוצץ ומתכסה על כן יאמרו ‪ -‬ר"ל בזה התחזק שנית המשל‬ ‫שהושם בפי כולם על כל המתנבא בלא הכנה‪ ,‬לאמר עליו הגם שאול בנביאים ‪) -‬כנ"ל ס' י'( כי הגם שגם מלאכי שאול נבאו אחר‬ ‫שהיה זה רק שעה קטנה ורק לפני שמואל לא היה למשל‪ ,‬משא"כ שאול שנבא זמן ארוך יום ולילה וגם טרם הגיע אל הנביא‪ ,‬לכן‬ ‫רק הוא היה למשל לא זולתו‪:‬‬ ‫ח ‪ .‬מדרש תנחומא )בובר( פרשת ויצא סימן ה‬ ‫]ה[ ד"א ויצא יעקב‪ .‬כתיב לך עמי בוא בחדריך וסגור ]דלתיך[ בעדי חבי כמעט רגע עד יעבור זעם )ישעיה כו כ( ‪ ,‬בשעה‬

‫שאתה רואה השעה חצופה לא תעמוד כנגדה אלא תן לה מקום‪ ,‬שנאמר לך עמי בא בחדריך‪ ,‬הסתכלו בי כביכול שראיתי השעה‬ ‫חצופה בעונותיכם לא עשיתי אלא נתתי לה מקום‪ ,‬שנאמר השיב אחור ימינו וגו' )איכה ב ג( ‪ ,‬ואף אתם לך עמי‪ ,‬שכל מי שעומד‬ ‫כנגד השעה נופל בידה‪ ,‬וכל מי שנותן מקום לשעה‪ ,‬השעה נופלת בידו‪ ,‬נבות עמד כנגד השעה )ועמד בה( ]ונפל בידה[ שאמר לו‬ ‫אחאב תנה לי ]את[ כרמך ויהי לי לגן ירק )מ"א =מלכים א'= כא ב( ‪ ,‬מה עשה אמר חלילה לי מה' וגו' )שם שם ‪/‬מלכים א'‬ ‫כ"א‪ /‬ג( ‪ ,‬מה נעשה לו‪ ,‬נפל ביד השעה‪ ,‬שנאמר ויעידוהו אנשי בליעל ]את נבות נגד העם וגו' ויסקלהו באבנים וימות[ )שם‬ ‫שם ‪/‬מלכים א' כ"א‪ /‬יג( ‪ .‬אברהם נתן מקום לשעה‪ ,‬וברח מפני נמרוד מלך כשדים וחזרה השעה ונפלה בידו והרג ששה עשר‬ ‫מלכים‪ ,‬שנאמר ויחלק עליהם לילה )בר' יד( ‪ . .‬ודוד נתן מקום לשעה שנאמר ויברח דוד מנויות )ש"א כא( ‪ ,‬וכתיב בברחו מפני‬ ‫אבשלום בנו )תה' ג( ‪ ,‬וכתיב ]בברחו[ מפני שאול במערה )שם תה' נז( ‪ ,‬וחזרה השעה ונפלה בידו‪ ,‬ששאול אמר לו הנה ]נא[‬ ‫ידעתי כי מלוך תמלוך וקמה בידך ממלכת ישראל )ש"א =שמואל א'= כד כ( ‪.‬‬