Experiment D Report-sml08

‫‪1‬‬

‫מדינת ישראל‬

‫סוג הבחינה‪ :‬בגרות לבתי‪-‬ספר על‪-‬יסודיים‬

‫משרד החינוך‬

‫מועד הבחינה‪ :‬תשס"ח‪ - 2008 ,‬הדמיה‬

‫סמל השאלון‪842266 :‬‬

‫מעבדה בביוטכנולוגיה‬ ‫שתי יחידות לימוד‬

‫‪.1‬‬

‫משך הבחינה‪ :‬ארבע שעות וחצי‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫מבנה הבחינה‪ :‬בבחינה זו שני חלקים‪.‬‬

‫חלק א' – ניסוי במעבדה – שעתיים‬ ‫חלק ב' – עיבוד נתונים וחקר – שעתיים וחצי‬ ‫‪.3‬‬

‫חומר עזר מותר לשימוש‪:‬‬

‫דף הנחיות לשימוש ב‪. Excel-‬‬

‫חלק ב' – עיבוד נתונים וחקר‬ ‫הוראות לנבחן‬ ‫בכניסתך לחדר הבחינה תקבל את דף מהלך העבודה שבו רשמת את הנתונים הגולמיים‪.‬‬ ‫בסוף הבחינה מסור את הדף לבוחן‪.‬‬ ‫הקלד את תשובותיך אך ורק בתיבות התשובה‪.‬‬

‫הקפד לשמור את עבודתך מפעם לפעם במהלך הבחינה‪ ,‬ובסיום הבחינה‪.‬‬ ‫שמור את הקבצים בפקודת ‪( Save‬ולא בפקודת ‪.)Save as‬‬

‫ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר‪,‬‬ ‫אך מכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד‪.‬‬

‫בהצלחה!!‬ ‫‪ – 842266‬הדמיה תשס"ח‪2008 ,‬‬

‫‪doc.9430315‬‬

‫‪2‬‬

‫דוח מסכם לניסוי ‪ :D‬סינתזה של עמילן על‪-‬ידי האנזים‬ ‫עמילן פוספורילאז בשני ריכוזים שונים של מצע‬

‫בהכנת הדוח הקפד לרשום נכון את היחידות‪ ,‬את כותרות‬ ‫הטורים בטבלאות ובגרפים ואת שמות הצירים בגרפים‪.‬‬

‫עיבוד הנתונים‬

‫והשאלות (‪ 50‬נקודות)‬

‫לחץ כאן כדי לעבור לטבלה ‪ 2‬ולטבלה ‪ 3‬בגיליון האלקטרוני‪ .‬הקלד בטבלה ‪ 2‬את הנתונים‬ ‫הגולמיים שרשמת בטבלה ‪ , 1‬בדף מהלך העבודה‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬אם אתה עובד במערכת ‪ , XP‬לחץ בו‪-‬זמנית על העכבר ועל הלחצן ‪. Ctrl‬‬ ‫עיבוד הנתונים (‪ 30‬נק')‬ ‫א‪.‬‬

‫סרטט על‪-‬פי טבלה ‪ 2‬שתי עקומות על מערכת צירים אחת‪ ,‬עקומה אחת לכל סדרת‬ ‫מבחנות‪ .‬כל עקומה תתאר את ערכי הבליעה של תכולת המבחנות‪ ,‬כתלות בזמן הוצאת‬ ‫הדגימות (משך התגובה האנזימתית)‪.‬‬

‫ב‪.‬‬

‫העבר קו מגמה לכל עקומה‪ ,‬והצג בתרשים את המשוואה של כל אחת מהן‪.‬‬

‫ג‪.‬‬

‫קבע על‪-‬סמך המשוואות את קצב הפעילות (השינוי בבליעה לדקה) של האנזים עמילן‬ ‫פוספורילאז בסינתזה של העמילן‪ ,‬בשני הריכוזים של המצע גלוקוז‪-1-‬פוספאט‪ .‬רשום‬ ‫בטבלה ‪ 3‬את התוצאות שהתקבלו‪.‬‬

‫זכור לשמור את הקבצים‬

‫הדבק כאן בהדבקה מיוחדת את התוצרים של עיבוד הנתונים‪:‬‬ ‫הגרף וטבלה ‪. 3‬‬

‫‪ – 842266‬הדמיה תשס"ח‪2008 ,‬‬

‫‪doc.9430315‬‬

‫שאלה ‪ 10( 21‬נק')‬

‫‪3‬‬

‫א‪.‬‬

‫הסבר‪ ,‬על‪-‬סמך לימודיך‪ ,‬כיצד משפיעים שינויים בריכוז המצע על הפעילות האנזימתית‪.‬‬ ‫האם התוצאות שקיבלת בניסוי שביצעת תואמות את תשובתך? אם לא – הסבר מדוע‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬ככל שריכוז המצע עולה‪ ,‬מהירות התגובה האנזימטית מתגברת‪ ,‬כך‬ ‫שתוצאות הניסוי תואמות את התשובה‪ .‬על פי עובדה זו‪ ,‬מכיון שריכוז המצע בסדרה‬ ‫ב' גדול יותר‪ ,‬קצב הפעילות בו היה צריך להיות גבוה מזה של א'‪ ,‬ועפ"י הגרף‪ ,‬קצב‬ ‫הפעילות בב'‪ ,‬גבוה מזה שב‪-‬א'‪.‬‬ ‫‪.2‬ציין שתי בקרות החסרות בניסוי שביצעת‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬בניסוי לא מופיעה בקרה על הטמפ' במבחנות ולא על ערכי ה‪ ,ph-‬המשפיעים‬ ‫גם הם על התגובה האנזימטית‪.‬‬

‫ענה על אחת מבין השאלות ‪.23 – 22‬‬ ‫הקפד לענות על הסעיפים א' ו‪-‬ב' בשאלה שבחרת‪.‬‬ ‫שאלה ‪ 10( 22‬נק')‬ ‫א‪.‬‬

‫לפניך קטע העוסק בהשפעת הטמפרטורה על פעילות האנזים עמילן פוספורילאז‪.‬‬ ‫לחץ על כל אחד מן הריבועים האפורים‪ ,‬ובחר את הביטוי המתאים להשלמתו‪.‬‬ ‫כדי לקבוע את הטמפרטורה האופטימלית לפעילותו של האנזים עמילן פוספורילאז יש לבדוק‬ ‫את פעילותו ב‪ -‬ריכוז אחד של מצע‬ ‫תחילה בטווח צר‬

‫וב‪ -‬ערך ‪ pH‬קבוע‬

‫‪ .‬פעילות האנזים תיבדק‬

‫של טמפרטורות ואחר כך‪ ,‬לקביעה מדויקת יותר‪ ,‬בטווח רחב‬

‫של‬

‫טמפרטורות‪.‬‬ ‫(אם ברצונך לשנות תשובה‪ ,‬לחץ שנית על הריבוע האפור)‬ ‫ב‪.‬‬

‫לחץ על הריבוע האפור‪ ,‬ובחר את האות המסמלת את התשובה הנכונה‪.‬‬ ‫חוקר בדק את פעילות האנזים בריכוזים עולים של מצע‪ .‬מן התוצאות התברר שמעל ריכוז‬ ‫מצע מסוים לא הייתה עלייה בפעילות האנזימתית‪ .‬הסיבה האפשרית לכך היא‪d :‬‬

‫‪.a‬‬

‫ריכוזי המצע והאנזים במערכת נשארו קבועים‪.‬‬

‫‪.b‬‬

‫ריכוזי המצע והאנזים במערכת עלו‪.‬‬

‫‪.c‬‬

‫ריכוז האנזים במערכת היה גבוה מדי‪.‬‬

‫‪.d‬‬

‫ריכוז האנזים במערכת היה נמוך מדי‪.‬‬

‫‪ – 842266‬הדמיה תשס"ח‪2008 ,‬‬

‫‪doc.9430315‬‬

‫‪4‬‬

‫(אם ברצונך לשנות תשובה‪ ,‬לחץ שנית על הריבוע האפור)‬ ‫שאלה ‪ 10( 23‬נק')‬ ‫א‪.‬‬

‫בניסוי שביצעת בדקת את פעילות האנזים עמילן פוספורילאז בשני ריכוזים של מצע‪ .‬במעבדת‬ ‫מחקר ביצעו את הניסוי בדרך דומה לזו שביצעת‪ ,‬אבל עם שישה ריכוזים נוספים של מצע‪.‬‬ ‫בעיבוד הנתונים של הניסוי התקבלה עקומה האופיינית לפעילות אנזים כתלות בריכוז המצע‪.‬‬ ‫לפניך ארבעה משפטים הקשורים לניסוי שבוצע במעבדת המחקר‪.‬‬ ‫לחץ על כל אחד מן הריבועים האפורים‪ ,‬ובחר את התשובה הנכונה‪ :‬אפשר או אי ‪-‬אפשר‪.‬‬ ‫–‬

‫בניסוי שבוצע במעבדת המחקר אפשר‬

‫לקבוע את ערך ה‪ Km -‬של האנזים‪.‬‬

‫–‬

‫בניסוי שבוצע במעבדת המחקר אפשר‬

‫לקבוע את ערך ה‪ Vmax -‬של האנזים‪.‬‬

‫–‬

‫בניסוי שבוצע במעבדת המחקר אי‪-‬אפשר‬

‫לקבוע ריכוז לא ידוע של האנזים‪.‬‬

‫–‬

‫בניסוי שבוצע במעבדת המחקר אי‪-‬אפשר‬

‫לקבוע את דרגת הניקוי של האנזים‪.‬‬

‫(אם ברצונך לשנות תשובה‪ ,‬לחץ שנית על הריבוע האפור)‬ ‫ב‪.‬‬

‫לפניך קטע העוסק בהכנת תמיסת האנזים עמילן פוספורילאז‪.‬‬ ‫לחץ על כל אחד מן הריבועים האפורים‪ ,‬ובחר את התשובה המתאימה‪.‬‬ ‫בניסוי שביצעת מוצתה תמיסת האנזים מתפוחי אדמה‪ .‬בעת הכנת התמיסה‪ ,‬הקפידה‬ ‫הלבורנטית להרחיק ממיצוי תפוחי האדמה את כל העמילן‪ .‬הסיבה לכך היא שבניסוי בודקים‬ ‫את העמילן שמתפרק‬

‫בתגובה‪ ,‬ואם לא ירחיקו אותו מתמיסת האנזים‪ ,‬ערך הבליעה‬

‫הנמדד בניסוי ישקף את סך‪-‬הכול ריכוז העמילן שבמערכת‬ ‫הורחק העמילן על‪-‬ידי הוספת מגיב יוד‬

‫‪ .‬הלבורנטית בדקה אם אכן‬

‫‪.‬‬

‫(אם ברצונך לשנות תשובה‪ ,‬לחץ שנית על הריבוע האפור)‬

‫זכור לשמור את הקבצים‬

‫סיימת את עבודתך במעבדה‪.‬‬ ‫כעת אתה מתבקש לסייע במעבדת מחקר אחרת‪ ,‬העוסקת בחקר קרישת דם‪.‬‬

‫‪ – 842266‬הדמיה תשס"ח‪2008 ,‬‬

‫‪doc.9430315‬‬

‫‪5‬‬

‫בעיית מחקר‪ :‬מניעה של יתר קרישת דם‬ ‫תהליך קרישת הדם נועד למנוע איבוד דם מכלי דם פגוע‪ .‬לעתים נוצרים קרישי דם בכלי דם תקין‪ ,‬ואלה‬ ‫עלולים לגרום לשבץ‪.‬‬

‫לפניכם אנימציה המתארת את תהליך קרישת הדם‪.‬‬ ‫להלן תיאור סכמתי של כלי דם וחלק ממרכיביו‬

‫טסיות דם‬

‫תאי דם‬ ‫אדומים‬

‫כלי דם‬

‫להפעלת האנימציה‪ ,‬לחץ עליה לחיצה כפולה‪ .‬לחזרה אל השאלון לחץ על הלחצן ‪.ESC‬‬ ‫שבץ מוחי (‪ )stroke‬הוא גורם שכיח לתמותה של בני אדם‪ ,‬והוא מדורג במקום השלישי בין‬ ‫גורמי התמותה בעולם המערבי‪ .‬הסיבה השכיחה ביותר לשבץ מוחי היא הפרעה פתאומית‬ ‫באספקת הדם‪ ,‬עקב קריש דם החוסם את זרימת הדם אל אזור במוח‪.‬‬ ‫החלבון פיברין הוא המרכיב העיקרי של קרישי הדם‪ .‬הוא נוצר בגוף בצורה מסיסה ובלתי‬ ‫פעילה הנקראת פיברינוגן‪ .‬הפיברינוגן עובר חיתוך על‪-‬ידי האנזים טרומבין‪ ,‬ומתקבל פיברין‬ ‫בצורת סיבים בלתי מסיסים (ראה איור ‪.)1‬‬ ‫טרומבין‬

‫פיברינוגן‬

‫פיברין‬ ‫איור ‪1‬‬

‫ניתן לווסת את היצירה של קרישי הדם בעזרת מעכבים לאנזים טרומבין‪.‬‬ ‫שאלה ‪ 4( 32‬נק')‬ ‫חוקרים בחברת ביוטכנולוגיה בודדו שלושה מעכבים לאנזים טרומבין‪ .‬החוקרים מעוניינים‬ ‫לבדוק את יעילותם של המעכבים שבודדו‪ .‬ברשות החוקרים מבחנות עם דגימות דם טריות‬ ‫ממקור זהה‪ ,‬שהוסיפו לכל אחת מהן אחד מן המעכבים שבודדו‪.‬‬ ‫לחץ על כל אחד מן הריבועים האפורים והשלם את הקטע שלפניך‪.‬‬

‫‪ – 842266‬הדמיה תשס"ח‪2008 ,‬‬

‫‪doc.9430315‬‬

‫‪6‬‬

‫ככל שהמעכב יעיל יותר בעיכוב הטרומבין‪ ,‬ריכוז הפיברין במבחנות הדם ירד‬

‫ויתקבלו פחות‬

‫קרישי דם‪ .‬מבחנת הבקרה בניסוי הזה לא הכילה מעכב‪ ,‬ולכן ריכוז הפיברין בה יהיה גבוה‬ ‫מזה שהתקבל בשאר המבחנות‪.‬‬ ‫(אם ברצונך לשנות תשובה‪ ,‬לחץ שנית על הריבוע האפור)‬ ‫שמור את הקובץ‬

‫שאלה ‪ 9( 33‬נק')‬ ‫בשלב הראשון ‪ ,‬לפני בדיקת היעילות של מעכבי הטרומבין‪ ,‬רצו החוקרים למצוא מערכת‬ ‫שתייצר כמות גדולה של טרומבין‪ .‬לשם כך הם גידלו בתרחיף שתי תרביות רקמה שונות‪:‬‬ ‫אחת מרקמת כבד ואחת מרקמת לבלב‪ .‬לאחר ‪ 100‬שעות של גידול התאים בתרבית אספו‬ ‫החוקרים את מצע הגידול של כל אחת מהתרביות‪ .‬ריכוז הטרומבין שהפרישו תאי הכבד ותאי‬ ‫הלבלב למצע הגידול נקבע בשיטת ה‪ ,ELISA-‬בעזרת נוגדנים ספציפיים לטרומבין‪ .‬בליעה‬ ‫באורך גל ‪ 405‬ננומטר שימשה מדד לריכוז הטרומבין‪.‬‬ ‫תחילה בדקו החוקרים תמיסות של טרומבין מנוקה בריכוזים ידועים‪.‬‬ ‫התוצאות מוצגות בגיליון האלקטרוני בטבלה א'‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫סרטט על‪-‬פי הנתונים שבטבלה א' גרף שיתאר את ערכי הבליעה שהתקבלו בשיטת ה‪-‬‬ ‫‪ ,ELISA‬כתלות בריכוז הטרומבין המנוקה‪ .‬העבר קו מגמה‪ ,‬מצא את משוואת הקו‪ ,‬והצג‬ ‫אותה בגרף שסרטטת‪.‬‬ ‫לחץ כאן כדי לפתוח את הגיליון האלקטרוני‪.‬‬ ‫שמור את הקובץ‬

‫ב‪.‬‬

‫בטבלה ב' בגיליון האלקטרוני מוצגים ערכי הבליעה שהתקבלו בבדיקת דגימה ממצע‬ ‫הגידול של תאי הכבד ותאי הלבלב באמצעות מבחן ה‪ ELISA -‬לאחר ‪ 100‬שעות של גידול‪.‬‬ ‫היעזר במשוואה של קו המגמה שקיבלת בסעיף הקודם‪ ,‬וחשב את ריכוז הטרומבין שהופרש‬ ‫למצע הגידול של כל אחד מסוגי התאים לאחר ‪ 100‬שעות של גידול‪.‬‬ ‫לחץ כאן כדי לפתוח את הגיליון האלקטרוני‪.‬‬ ‫שמור את הקובץ‬

‫ג‪.‬‬

‫החוקרים רצו לחשב את כמות הטרומבין שמייצרים תא כבד ותא לבלב‪ .‬לשם כך הם‬ ‫ספרו את מספר התאים בכל אחת מהתרביות לאחר ‪ 100‬שעות של גידול‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫חשב את הנתונים החסרים בטבלה ג' בגיליון האלקטרוני‪.‬‬

‫‪ – 842266‬הדמיה תשס"ח‪2008 ,‬‬

‫‪doc.9430315‬‬

‫‪7‬‬

‫על‪-‬פי חישוביך‪ ,‬איזה תא מייצר יותר טרומבין‪ ,‬תא כבד או תא לבלב?‬

‫‪.2‬‬

‫תא הכבד לחץ כאן כדי לפתוח את הגיליון האלקטרוני‪.‬‬ ‫שמור את הקובץ‬

‫שאלה ‪ 8( 34‬נק')‬ ‫כדי לנקות את האנזים טרומבין ממיצוי החלבונים שהפיקו מתאי הלבלב‪ ,‬בנו החוקרים שתי‬ ‫עמודות‪:‬‬ ‫– עמודה הבנויה משרף‪ ,‬שהוצמד אליו מעכב דמוי מצע‬ ‫– עמודה הבנויה משרף בלבד (עמודת ביקורת)‬ ‫החוקרים הטעינו את מיצוי החלבונים על כל אחת מן העמודות‪ ,‬שטפו כל אחת מהן‪ ,‬ואחר‪-‬כך‬ ‫שִחררו את החלבונים שנקשרו לעמודה (שלב האילוציה)‪.‬‬ ‫בכל שלב אספו החוקרים במבחנות את הנוזל שיצא מן העמודה‪ .‬נוכחות האנזים טרומבין‬ ‫נבדקה על‪-‬ידי הוספת מצע סינתטי של האנזים טרומבין‪ ,‬אשר תוצר הביקוע שלו הוא‬ ‫פלורסנטי (בעל צבע ירוק) ‪ .‬באיור ‪ 2‬מוצגות תוצאות הבדיקה האנזימתית בעבור המבחנות‬ ‫שנאספו מכל אחת מן העמודות‪.‬‬ ‫עמודה ‪I‬‬ ‫אילוציה‬

‫‪12‬‬

‫‪11‬‬

‫‪10‬‬

‫‪9‬‬

‫‪8‬‬

‫‪7‬‬

‫‪6‬‬

‫‪5‬‬

‫‪4‬‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫עמודה ‪II‬‬ ‫אילוציה‬

‫‪12‬‬

‫‪11‬‬

‫‪10‬‬

‫‪9‬‬

‫‪8‬‬

‫‪7‬‬

‫‪6‬‬

‫‪5‬‬

‫‪4‬‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫איור ‪2‬‬

‫‪ – 842266‬הדמיה תשס"ח‪2008 ,‬‬

‫‪doc.9430315‬‬

‫‪8‬‬

‫על‪-‬סמך התוצאות המוצגות באיור ‪ , 2‬קבע ממה בנויה כל אחת מן העמודות ‪ I‬ו‪ :II -‬שרף ‪ +‬מעכב‬ ‫או שרף בלבד‪ .‬הסבר את קביעתך‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬עמודה ‪ 1‬מכילה שרף בלבד‪ ,‬מפני שהאנזים לא נצמד אל השרף המכיל מעכב‪,‬‬ ‫ויצא כבר בפרקציות הראשונות (‪ ,)1-5‬כתוצאה מכך הופיעה קריאת צבע‪ .‬עמודה ‪ ,2‬ה‬ ‫כילה מעכב‪ ,‬ולכן קריאת הצבע הופיעה בפרקציות האחרונות‪ ,‬לאחר שהתבצעה הפרדה‬ ‫של האנזים מהמעכב באלוציה (שינוי בערך ה‪.pH(-‬‬ ‫שמור את הקובץ‬

‫שאלה ‪ 8( 35‬נק')‬ ‫בעבור כל אחד משלושת המעכבים‪ ,‬בדקו החוקרים את יעילות עיכוב הפעילות של האנזים‬ ‫טרומבין ושל שני אנזימים נוספים‪ ,‬האנזים ‪ Y‬והאנזים ‪ , Z‬אשר פעילותם חיונית לגוף‪.‬‬ ‫התוצאות המוצגות בגרף מבטאות את ריכוז המעכב הדרוש כדי להקטין את הפעילות של כל‬ ‫אחד מן האנזימים ב‪ . 50% -‬ככל שריכוז המעכב הדרוש לכך קטן יותר‪ ,‬כך גדלה יעילותו‪.‬‬

‫מעכב ‪I‬‬ ‫מעכב ‪II‬‬ ‫מעכב ‪III‬‬

‫‪140‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪0‬‬

‫אנזים ‪Z‬‬

‫אנזים ‪Y‬‬

‫טרומבין‬

‫ריכוז המעכב הדרוש כדי להקטין את הפעילות‬ ‫האנזימתית ב‪(nM( 50% -‬‬

‫‪160‬‬

‫גרף ‪1‬‬

‫‪ – 842266‬הדמיה תשס"ח‪2008 ,‬‬

‫‪doc.9430315‬‬

‫‪9‬‬

‫על‪-‬סמך התוצאות המוצגות בגרף ‪ , 1‬השלם את טבלה ג שלפניך‪.‬‬

‫א‪.‬‬

‫לחץ על כל אחד מן הריבועים האפורים בטבלה‪ ,‬ובחר את התשובה הנכונה‪:‬‬ ‫מעכב חלש או מעכב חזק‪.‬‬ ‫האנזים‬

‫טרומבין‬

‫האנזים ‪Y‬‬

‫האנזים ‪Z‬‬

‫המעכב‬ ‫מעכב ‪I‬‬

‫מעכב‬

‫מעכב‬

‫מעכב‬

‫מעכב ‪II‬‬

‫חזק‬ ‫מעכב‬

‫חלש‬ ‫מעכב‬

‫חלש‬ ‫מעכב‬

‫מעכב ‪III‬‬

‫חזק‬ ‫מעכב‬

‫חזק‬ ‫מעכב‬

‫חזק‬ ‫מעכב‬

‫חזק‬

‫חזק‬

‫חלש‬ ‫טבלה ג‬ ‫שמור את הקובץ‬

‫ב‪.‬‬

‫על‪-‬סמך טבלה ג שהשלמת בסעיף הקודם‪ ,‬הצע לחוקרים באיזה מן המעכבים להשתמש‬ ‫כדי ליצור עיכוב ספציפי של הטרומבין ולא של האנזימים ‪ Y‬ו‪ . Z -‬הסבר את תשובתך‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬בכדי ליצור עיכוב ספציפי של הטרומבין מומלץ להשתמש במעכב ‪ ,1‬ש‬ ‫הוא מעכב חזק הפועל על הטרומבין בלבד‪ ,‬וכמעט ולא משפיע על האנזימים ‪ Y‬ו‪.-‬‬ ‫‪Z‬‬ ‫שמור את הקובץ‬

‫שאלה ‪ 4( 36‬נק')‬ ‫השאלה הזאת כוללת שני סעיפים‪ ,‬א ו‪-‬ב‪ .‬ענה רק על אחד מהם‪.‬‬ ‫החוקרים החליטו לפענח את מבנה האתר הפעיל של הטרומבין כדי לתכנן מעכבים יעילים‬ ‫יותר‪ .‬על‪-‬סמך המבנה שפוענח‪ ,‬הם תכננו שני מעכבים חדשים‪.‬‬ ‫לפניך תצוגה ממוחשבת תלת‪-‬ממדית של האתר הפעיל‪ ,‬שאליו קשורים שני המעכבים‬ ‫שתוכננו‪ 1 ,‬ו‪. 2 -‬‬

‫‪ – 842266‬הדמיה תשס"ח‪2008 ,‬‬

‫‪doc.9430315‬‬

‫‪10‬‬

‫איור ‪3‬‬ ‫הערה‪ :‬האיור לצורך המחשה בלבד‪.‬‬

‫א‪.‬‬

‫ראשית בדקו החוקרים את השפעתם של ריכוזים זהים של המעכבים ‪ 1‬ו‪ 2 -‬על פעולת‬ ‫הטרומבין‪.‬‬ ‫לחץ על כל אחד מן הריבועים האפורים בטבלה שלפניך‪ ,‬והשלם את הנתונים החסרים‪.‬‬ ‫המעכב‬

‫התאמה מרחבית לאתר‬

‫עיכוב הטרומבין‬

‫מעכב ‪1‬‬ ‫מעכב ‪2‬‬

‫הפעיל‬ ‫חלקית‬ ‫מלאה‬

‫עיכוב חלש‬ ‫עיכוב חזק‬

‫שמור את הקובץ‬

‫ב‪.‬‬

‫פגיעה חמורה במנגנון קרישת הדם מתבטאת בדימום‪-‬יתר‪ .‬אחד מן המעכבים (‪ 1‬או ‪ )2‬גרם‬ ‫לדימום‪-‬יתר אצל עכברים‪ .‬על‪-‬סמך איור ‪ 3‬קבע איזה מעכב גרם לדימום‪-‬יתר‪ .‬הסבר את‬ ‫תשובתך‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬המעכב שגרם לדימום יתר הוא המעכב ‪ ,2‬מפני שכתוצאה מהתקשרותו‬ ‫לאתר הפעיל‪ ,‬נעצרה פעילות הטרומבין‪ ,‬כך שלא נוצרו קרישי דם‪ ,‬והדימום לא‬ ‫נפסק‪.‬‬ ‫שמור את הקובץ‬

‫‪ – 842266‬הדמיה תשס"ח‪2008 ,‬‬

‫‪doc.9430315‬‬

‫‪11‬‬

‫שמור את קובצי ה‪ Excel -‬באמצעות הפקודה ‪ ,Save‬וסגור אותם‪.‬‬ ‫שמור את קובץ ה‪ Word -‬באמצעות הפקודה ‪ ,Save‬וסגור אותו‪.‬‬ ‫עבור לחלון של ניהול הבחינה‪ ,‬ופעל על‪-‬פי ההנחיות שעל המסך‪.‬‬

‫בהצלחה!!!‬

‫‪ – 842266‬הדמיה תשס"ח‪2008 ,‬‬

‫‪doc.9430315‬‬