Cloud Computing Brainstorming Session

‫‪Moshav Bnei Zion P.O.Box 151, 60910 Israel Tel. 972-9-7907000 Fax. 972-97442444‬‬

‫המפגש הראשון בסדרת מפגשי חשיבה וסיעור מוחות בנושאים טכנולוגיים שונים‪:‬‬

‫סיכום מפגש סיעור מוחות‬ ‫‪Cloud Computing and SAAS‬‬ ‫‪ 6‬לינואר ‪2009‬‬ ‫מנחים‪:‬‬ ‫עינת שמעוני‬ ‫גלית פיין‬ ‫פיני כהן‬

‫‪Page 1 of 15‬‬

‫‪Moshav Bnei Zion P.O.Box 151, 60910 Israel Tel. 972-9-7907000 Fax. 972-97442444‬‬

‫לקוחות נכבדים שלום ‪,‬‬ ‫זהו סיכום המפגש הראשון מתוך סדרת מפגשי סיעור מוחות ‪ .‬מהם מפגשי סיעור מוחות?‬ ‫‪‬‬

‫מפגשים של כ ‪/CTOs 15-20‬ארכיטקטים‪ ,‬יועצים‪ ,‬אנליסטים של ‪ ,STKI‬ואנשי חשיבה‬ ‫בתחומים טכנולוגיים שונים ‪.‬‬

‫‪‬‬

‫במפגשים אלה משתתפים הן ספקים והן ארגוני משתמשים בתחום ה‪.IT -‬‬

‫‪‬‬

‫מפגשים אלה סובבים סביב נושאים חדשים‪ ,‬אשר עדיין אינם נחשבים ל‪.Mainstream-‬‬

‫‪‬‬

‫במפגשים נבחנות טכנולוגיות אלה ‪ ,‬מידת ישימותן בארגונים בכלל ובארגונים ישראליים‬ ‫בפרט‪.‬‬

‫להלן סיכום עיקרי הדברים שעלו במפגש הראשון בנושא ‪ Cloud Computing‬ו‪.SAAS -‬‬ ‫התמונה שעלתה במפגש היא שתחום ה‪ Cloud -‬הנו תחום חם ובעל פוטנציאל גבוה מאוד‪.‬‬ ‫נציגים מאחת החברות הגלובליות שנכחו דיברו על כך שכבר היום ‪ ,‬כאשר החברה מבצעת‬ ‫רכישות של חברות בסדר גודל בינוני בחו "ל – עשרות עד כמאה עובדים – בחברות מסוג זה‬ ‫כל התשתית וכל האפליקציות ‪ ,‬מלבד האפליקציה שמפותחת על ידי החברה –‬ ‫‪ .Cloud‬וגם האפליקציות שמפו תחות על ידי החברה‪-‬‬

‫נמצאות ב‪-‬‬

‫נמצאות חלקית בשרתים על ה‪-‬‬

‫‪.Cloud‬‬ ‫בעתיד היותר רחוק ‪ ,‬כאשר האינטרנט למשתמש הסופי בבית ובארגונים יגיע לקצבים של‬ ‫‪ G1‬השאלה של מיקום השירותים \האפליקציות כבר לא תהייה רלוונטית מבחינת ביצועים ‪.‬‬ ‫כבר כיום אנו פוגשים ניצנים ראשונים של שימוש בתפיסה ‪ .‬אחד הלקוחות ביצע ‪ POC‬של‬ ‫מספר מוצרי אבטחת מידע הקשורים לאינטרנט ‪ .‬בגלל מחסור זמני בשרתים לצרכי בדיקות ‪,‬‬ ‫התבצעה הבדיקה הטכנית‬

‫(ללא מעב ר נתונים מהארגון החוצה‬

‫) על גבי פלטפורמת‬

‫‪ .Amazon EC2‬ללא שימוש בתפיסה זו הניסוי היה מתעכב ‪ .‬כלומר יש כאן דוגמה לשימוש‬ ‫ראשוני ומוצלח אצל לקוח מתחום ה‪ Enterprise -‬בתפיסה מתקדמת זו‪.‬‬

‫‪Page 2 of 15‬‬

‫‪Moshav Bnei Zion P.O.Box 151, 60910 Israel Tel. 972-9-7907000 Fax. 972-97442444‬‬

‫המלצות ‪ STKI‬ללקוחות בתחום ה‪: IT -‬‬ ‫אנו ממליצים לארגונים להתחיל כבר כיום‬

‫להתנסות בתחום מרתק זה כדי לא להיות‬

‫מאחור כשתהיה הפריצה ‪ .‬כלומר‪ ,‬להערכת כל משתתפי הדיון ‪ ,‬המהפכה כיום מתרחשת‬ ‫בארגונים הקטנים ועדיין לא הגיעה באופן מוחשי לארגונים הגדולים ‪ ,‬אבל כניסה זו צפויה‬ ‫להתרחש גם בארגונים אלה‪ .‬לפיכך אנו ממליצים לארגונים ‪:‬‬ ‫‪ .1‬להשתמש בשירותי‬

‫‪ IAAS – infrastructure as a service‬כמו ‪ EC2‬של‬

‫‪ Amazon‬להקמה מהירה של שרתים ‪ ,‬אחסון וכד '‪ .‬לצרכי ניסוי ‪ .‬בדומה לדוגמה‬ ‫שציינו מקודם‪.‬‬ ‫‪ .2‬להשתמש באפליקציה של ‪ - SAAS – Software as a service‬אפילו קטנה כגון –‬ ‫ניהול בדיקות או ניהול באגים (בתוכנה) וכד'‪.‬‬ ‫‪ .3‬לגבי עם צוות אבטחת המידע כללים לשימוש ב‪.Cloud Computing -‬‬ ‫‪ .4‬לבחון כלים וטכנולוגיות לערבול נתונים זאת מן הטעם שבמידה וניתן יהיה לייצר‬ ‫עותק מעורבל של נתוני הארגון ‪ ,‬אפשר יהיה לבצע את כל פעולות ההדרכה ואפילו‬ ‫הפיתוח ב‪.Cloud -‬‬ ‫המלצות ‪ STKI‬לספקים ה‪: IT -‬‬ ‫אנו ממליצים לארגונים לבחון איזה מהמוצרים ומהשירותים שהם מספקים היום מתאימים‬ ‫לעבודה ב‪ .cloud -‬בתחום זה ישנן המון חברות חדשות שחלקן יכבשו את השוק וידחקו את‬ ‫רגליהם של ספקים ותיקים וממוסדים ‪ .‬לכן רצוי לעקוב מקרוב ואפילו להיות בקשר עם מספר‬ ‫חברות כאלה‪ .‬מעבר לכך כדאי לשקול מוצרים ושירותים כגון‪:‬‬ ‫‪ .1‬בניה והכנה של מתודולוגיה סדורה של העברת לקוחות לשימוש ב‪.Cloud -‬‬ ‫‪ .2‬התייחסות של אינטגרציה של נתונים מתוך הארגון ל – ‪. Cloud‬‬ ‫‪ .3‬שירות ומתודולוגיה בנושא של אבטחת מידע ב‪.Cloud -‬‬

‫בברכה‪,‬‬ ‫עינת שמעוני‪ ,‬גלית פיין‪ ,‬פיני כהן‬

‫‪Page 3 of 15‬‬

‫‪Moshav Bnei Zion P.O.Box 151, 60910 Israel Tel. 972-9-7907000 Fax. 972-97442444‬‬

‫תוכן‬ ‫מבוא ‪5............................ ................................ ................................ ................................‬‬ ‫הגדרות ‪6........................ ................................ ................................ ................................‬‬ ‫פוטנציאל לשווקים חדשים ‪7................................ ................................ ................................‬‬ ‫מדוע שארגוני ‪ IT‬יבחנו ויטמיעו פתרונות ‪8................. ................................ ? Cloud Computing‬‬ ‫‪ – SaaS‬איפה כן מתאים ואיפה לא? ‪9.................... ................................ ................................‬‬ ‫בשלות ה‪10......................... ................................ ................................ Cloud Computing -‬‬ ‫ספציפית בישראל ‪ -‬מה עוצר את ה‪11........................................ ................................ ? SaaS-‬‬ ‫מה צפוי בעוד ‪ 5‬שנים בתחום ה‪11............. ................................ ................................ ?SaaS-‬‬ ‫סוגיות טכנולוגיות ‪12......................................... ................................ ................................‬‬ ‫הערכת ‪12................ ................................ ................................ ................................ STKI‬‬

‫‪Page 4 of 15‬‬

‫‪Moshav Bnei Zion P.O.Box 151, 60910 Israel Tel. 972-9-7907000 Fax. 972-97442444‬‬

‫מבוא‬ ‫הרעיון של‬

‫‪ utility computing‬אינו חדש ‪ ,‬לפני מספר עשורים ארגונים‬

‫נהגו להשתמש‬

‫בלשכת השירות לשירותי מחשוב ‪ ,‬על פי מודל "שלם לפי שימוש"‪ .‬לפני עשור דיברנו על מודל‬ ‫‪ - Application Service Provider – ASP‬לפיו ניגשו הלקוחות לאפליקציה מסוימת דרך‬ ‫האינטרנט‪ .‬הרעיון היה יפה ‪ ,‬אך התזמון ו הטכנולוגיה הלא בשלה גרמה לכישלון העסקי של‬ ‫‪ .ASPs‬ללקוחות לא הי יתה שליטה על האפליקציה ‪ ,‬הם אחסנו את התוכנה אצל ספק ‪ASP‬‬ ‫ורכשו רישיונות דרך ספק צד שלישי ‪-‬‬

‫שיתוף פעולה של ספקיות תוכנה (דוגמת ‪ )SAP‬ו‪-‬‬

‫‪ ASP‬היה מלאכותי ‪ .‬לקוח נאלץ להעריך מראש את כמות השרתים הנדרשים ‪ ,‬והיה מקבל‬ ‫אותם אחרי כ‪-‬‬

‫‪ 6‬שבועות‪ :‬ואם עשה טעות ב הערכה – חיכה עו ד ‪ 6‬שבועות לשרתים‬

‫החסרים‪ .‬חוזים נסגרו ל‪ 5 -‬שנים קדימה ‪ ,‬ולכן לא היה מדובר במודל אמיתי של‬

‫"שלם לפי‬

‫שימוש"‪.‬‬ ‫מודל ‪ ASP‬התפתח למודל ‪ ,SaaS – Software as a Service‬לפיו לקוח מדבר עם ספק‬ ‫אחד‪ ,‬אך רמת השליטה שלו באפליקציה עדיין נמוכה מהרצוי‬

‫‪ .‬משתתפי הדיון הגדירו‬

‫אפליקציות ‪ SaaS‬כאפליקציות עסקיות ארוזות וגמורות ‪ .‬מבחינת הארגון שעושה שימוש ב‪-‬‬ ‫‪ SaaS‬הוא רק מעביר נתונים ולא משנה שום דבר מהותי באפליקציות ‪ ,‬אלא רק קסטומיזציה‬ ‫בסיסית ולא יותר‬

‫(כדוגמת ‪ Salesforce‬בגלגול המסורתי שלו‬

‫‪ ,‬כלומר –‬

‫ללא ה‬

‫‪.)Force.com‬‬ ‫במודל ה‪ SaaS -‬רק ה ‪ UI-‬נמצא בשליטתו של ה ארגון‪ ,‬כל השאר רץ ב ‪ .CLOUD‬דבר זה‬ ‫יוצר לא מעט בעיות ‪ ,‬במיוחד בעולם רווי דרישות רגולטוריות שונות ‪ .‬לכן אפליקציות שהצליחו‬ ‫במודל ‪ SaaS‬הנן אפליקציות נישתיות עם תהליכים נפרדים מהליבה העסקית של הארגון‬

‫‪,‬‬

‫דוגמת‪ :‬ניהול משאבי אנוש ‪ ,‬ניהול לידים ‪ ,‬וכד'‪ .‬במודל ‪ SaaS‬לקוחות חולקים פלטפורמ ה‬ ‫ותשתית משותפת ‪ .‬אמנם לאפליקציה נעשות התאמות קטנות ‪ ,‬אך בגדול מדובר על תהליכים‬ ‫כמעט זהים לכל הלקוחות‪.‬‬ ‫במודל של ‪ cloud computing‬בעולם ה תוכנה (מודל אשר רק עתה מתחיל להתהוות‬

‫)‪,‬‬

‫הרעיון הוא שה פלטפורמה ו התשתית מותאמים לגמרי לדרישות המיוחדות של הלקוח‬

‫‪.‬‬

‫מדובר על תהליך גמיש ודינמי עם רמה גבוהה של שליטת הלקוח ‪.‬‬

‫‪Page 5 of 15‬‬

‫‪Moshav Bnei Zion P.O.Box 151, 60910 Israel Tel. 972-9-7907000 Fax. 972-97442444‬‬

‫הגדרות‬ ‫לפני שמתחילים לדבר על ‪ Cloud computing‬כדאי לחדד את הגדרת מושג ה‪-‬‬

‫‪,cloud‬‬

‫והוצאות תקציביות שונות ‪ ,‬אשר ללא ספק יושפעו מ‪:cloud-‬‬

‫סוגי התקציבים השונים‪:‬‬ ‫‪ – Capex‬סעיף תקציבי ל הוצאת ‪ IT‬מסוג השקעה ‪ .‬המוצר שנרכש הופך להיות חלק מנכסי‬ ‫הארגון – כמו בניינים ‪ ,‬מגרשים וכד '‪ .‬צורת רישום חשבונאית זו מאפשרת לארגונים להפחית‬ ‫את ההוצאה המיועדת להשקעה על פני שנים‬

‫(בעזרת פחת חשבונאי )‪ .‬תקציב זה מיועד‬

‫לרכישת חומרה‪/‬תוכנה חדשים‪ ,‬חידוש טכנולוגי ‪.‬‬ ‫‪ - Opex‬סעיף תקציבי להוצאות שוטפות של ‪ ,IT‬הוצאה מיועדות לתפעול השוטף של יחידת‬ ‫‪ .IT‬הוצאה כספית לפעילות היומיומית של ‪ ,IT‬שדרוגי מערכות‪ ,‬תחזוקה שוטפת וכ "ד‪.‬‬ ‫צורה נוספת לחלק את תקציב ה‪ – IT -‬חלוקת התקציב להוצאות ‪ Discretionary‬ו‪Non--‬‬ ‫‪.discretionary‬‬ ‫‪ – Non-discretionary‬חלק מהתקציב ‪ ,‬אשר לא ניתן לשיקול‬

‫דעת – כלומר יש עליו‬

‫התחייבות מראש ‪ .‬הוצאה שהועדה כולה עוד לפני תחילת השנה התקציבית ‪ .‬הוצאה כספית‬ ‫שאין כל גמישות לגביה ‪ ,‬כאשר יש דברים להתחייבות מראש ‪:‬‬ ‫ תחזוקה שוטפת של נכסי ‪ ,IT‬רישיונות של חומרה ‪ /‬תוכנה‬‫ משכורות צוות ‪ / IT‬עובדים חיצוניים עם חוזי העסקה לשנה‬‫ פרויקטים שחייבים לבצע לאחר סוף החיים של מערכות‬‫ שדרוג מערכות קיימות ועוד‬‫‪ – Discretionary‬חלק מתוך התקציב הניתן לשיקול דעת ‪ .‬חלק מתזרים מזומנים ‪ ,‬אשר‬ ‫נותר פנוי לאחר הוצאת ה‪ .non-discretionary -‬הוצאה כספית המיועדת לרכישת נכסים –‬ ‫חומרה‪/‬תוכנה‪ ,‬צמיחה עסקית‪ ,‬וחדשנות של ‪:IT‬‬ ‫ פרויקטים אסטרטגיים ‪ ,‬המאפשרים כניסה לשווקים ‪/‬מוצרים או שירותים חדשים‬‫ומגדילים את היתרון התחרותי של הארגון‬ ‫ פרויקטים הגורמים להתייעלות ארגונית ‪ :‬שיפור פרודוקטיביות ‪ /‬שביעות רצון‬‫לקוחות‪ ,‬הורדת עלויות וכ"ד‪.‬‬

‫‪Page 6 of 15‬‬

‫‪Moshav Bnei Zion P.O.Box 151, 60910 Israel Tel. 972-9-7907000 Fax. 972-97442444‬‬

‫‪Cloud Computing‬‬ ‫‪ -Cloud application .1‬גישה וובית לתוכנה היושבת ב "ענן" ומותאמת לגמרי לצורך‬ ‫הייחודי של הארגון ‪ .‬חווית המשתמש באפליקציית‬

‫"ענן" זהה לחלוטין לאם היה‬

‫מדובר באפליקציה היושבת בשרת הפנימי של הארגון ‪.‬‬ ‫‪ .Infrastructure as a Service – IAAS .2‬לפי מודל זה ניתן לרכוש שירותי תשתית ‪:‬‬ ‫זיכרון‪ ,‬אחסון ותקשורת לפי הצורך כמו בדוגמת‬

‫‪Amazon Elastic Compute‬‬

‫)‪Cloud (Amazon EC2‬‬ ‫‪ – Desktop as a Service – DaaS .3‬מודל שולחן עבודה כשירות ‪ ,‬לפיו רק ממשק‬ ‫המשתמש הנו שלי ‪ ,‬וכל השאר רץ ב‪.cloud-‬‬ ‫‪ – Platform as a Service – PaaS .4‬פלטפורמה לפיתוח אפליקציות ב "ענן" מיועד‬ ‫לקהל המפתחים‪ .‬לדוגמא‪.Force.com ,Azure :‬‬ ‫כל אלה ביחד יוצרים מודל ‪ - cloud computing‬אפליקציה מותאמת לצרכיו של הארגון‬ ‫ורמת שליטתו הנה טובה יותר ‪ .‬לקוח עם כרטיס אשראי יוכל להקטין‬

‫‪/‬להגדיל את כמות‬

‫השרתים שלו בחברת ‪ Amazon.com‬לפי הצורך במספר דקות‪.‬‬ ‫חברת ‪ Salesforce.com‬המאפשרת לחברות ‪(independent software vendor) ISV‬‬ ‫לפתח אפליקציות שונות על גבי פלטפורמה חדשה – ‪ .Force.com‬לפני שנתיים לא היו ל‪-‬‬ ‫‪ Force.com‬לקוחות עם מספר המשתמשים‬

‫הגדול מ‪ ,1000 -‬והיום יש להם כבר‬

‫‪100‬‬

‫לקוחות כאלה (דוגמת ‪ ,Dell‬דואר יפני ועוד ) לאפליקציות שונות לגמרי ‪ .‬ללקוחות אין בעלות‬ ‫על הפלטפורמה ‪ ISVs .‬חוששים עדיין ממודל הענן –‬

‫הם חוששים לקשור את עצמם עם‬

‫חברות ה‪ cloud-‬בחתונה קתולית‪.‬‬

‫פוטנציאל לשווקים חדשים‬ ‫מודל של ‪ cloud computing‬מאפשר לארגונים לשלם רק עבור המשאבים שהשתמשו בהם ‪,‬‬ ‫וכך לחסוך השקעות מסיביות ברכישת תוכנה ‪ ,‬חומרה ורישיונות ‪ ,‬הטמעה ושדרוגים ‪ .‬מדובר‬ ‫ביכולת ההמרה של הוצאות מסוג ‪ CAPEX‬להוצאות מסוג ‪ OPEX‬בצורה דינמית וגמישה ‪.‬‬ ‫אך המהפכה האמיתית איננה מעבר של תשתיות או תוכ נה החוצה מארגון לתוך "ענן"‪ ,‬אלא‬ ‫פלטפורמה שתאפשר לספקים להיכנס למגרש משחקים חדש לגמרי‬

‫‪ .‬לדוגמה‪ ,‬שחקנים‬

‫וירטואליים ירכשו משאבים בענן ויציעו ערך מוסף לשירותים של היום ‪ ,‬כמו שכבר קיים בעולם‬ ‫התקשורת – מושג של ‪.Mobile Virtual Network Operator1 – MVNO‬‬

‫‪1‬‬

‫‪http://en.wikipedia.org/wiki/MVNO - MVNO‬‬

‫‪Page 7 of 15‬‬

‫‪Moshav Bnei Zion P.O.Box 151, 60910 Israel Tel. 972-9-7907000 Fax. 972-97442444‬‬

‫בנוסף לכל ו לא פחות חשוב ‪ -‬שימוש בענן יאפשר לארגונים ליצור אפליקציות חדשות –‬ ‫‪ -Mash-ups‬תוך כדי ניצול הזנב הארוך (‪ )longtail‬של העסקים ‪ .‬לראשונה‪ ,‬תינתן הזדמנות ‪,‬‬ ‫שלא הייתה קיימת בעבר ‪ ,‬לשיתופי פעולה עסקיים בתחומים שונים ‪ .‬למה שעולם התקשורת‬ ‫הבא‪ ,‬למשל‪ ,‬לא יהיה וירטואלי ? אפשרות ליצור מודלים עסקיים חדשים תינתן גם ארגונים‬ ‫שמרניים המספקים שירותים אינטרנטיים ללקוחות שלהם ‪.‬‬

‫מדוע שארגוני ‪ IT‬יבחנו ויטמיעו פתרונות ‪? Cloud Computing‬‬ ‫אין ספק כי רעיון זה עדיין חדשני מידי ל רוב ארגוני ו אנשי ה‪ ,IT -‬אשר להם קשה להוציא את‬ ‫השליטה החוצה ‪ .‬יחד עם זאת ‪ ,‬במשבר הכלכלי של היום ‪ ,‬גם השמרניים ביותר יאלצו‬ ‫לבחון את המודל החדש מסיבות הבאות‪:‬‬ ‫‪ .1‬צורך מ יידי בצמצום עלויות ה‪ .IT -‬סביר כי כל ארגון ‪ ,IT‬גדול ככל שיהיה ‪ ,‬לא יוכל‬ ‫להתחרות בעלויות של חברות ענק כאמאזון‪ ,‬גוגל ומיקרוסופט בהיבטים שונים ‪:‬‬ ‫‪ .a‬עלויות שרתים ואחסון (חברות הענק רוכשות אלפי שרתים ושטחי אחסון‬ ‫עצומים‪ ,‬עלות פר שרת תהיה יותר נמוכה משמעותית מזו של ארגון ‪)IT‬‬ ‫‪ .b‬עלויות רישוי תוכנה (גם כאן – יתרון לגודל)‬ ‫‪ .c‬סביר שאפילו שיטות הקירור של חוות השרתים עצומות המקוררות בשיטות‬ ‫שונות (כגון ע"י מי נהר וכו') של חברות אלה יהיו יעילות הרבה יותר ‪.‬‬ ‫‪ .d‬עלויות אבטחת מידע ‪ ,‬גיבוי ‪ DRP‬וכד' מחולקות על פני כמות שרתים גבוהה‬ ‫הרבה יותר‪.‬‬ ‫כשם שהלחץ להוריד עלויות בהתפוצצות הבועה של שנת‬

‫‪ 2000‬גרם לארגונים לע בור‬

‫משרתים יקרים לשרתים זולים ‪ ,‬כיום יהיה לחץ להוציא מתוך הארגון החוצה דברים שלא‬ ‫חייבים לנהל בתוך הבית ‪.‬‬

‫‪ .2‬ב‪ 2009-2010 -‬המניע העיקרי יהיה אולי העלות הנמוכה של המחשוב ‪ ,‬אך בהמשך‬ ‫היתרון של ה"ענן" יהיה בהחזר המהיר של השקעות ‪ ,‬תגובתיות ‪ ,Agility‬תמיכה‬ ‫בביזור‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫‪ .3‬מודל התשלום "שלם לפי שימוש " – מאפשר לצמצם את עלויות ה‪-‬‬ ‫בארגון‪ ,‬מגביר את ה יכולת לשלוט בהוצאות בצורה מדויקת‬

‫‪overhead‬‬

‫‪ ,‬מאפשר לעשות‬

‫אופטימיזציה למחשוב ‪ .‬כך למשל ‪ ,‬ארגון גדול בישראל ‪ ,‬אחרי רכישת השרתים מ‪-‬‬

‫‪Page 8 of 15‬‬

‫‪Moshav Bnei Zion P.O.Box 151, 60910 Israel Tel. 972-9-7907000 Fax. 972-97442444‬‬

‫‪ ,HP‬משלם לפי צריכה האמיתית של‬

‫‪ .CPU‬בזכות המודל הצליחו לנתח איזה‬

‫אפליקציות צורכות הכי ה רבה משאבים‪.‬‬ ‫‪ Scalability .4‬וגמישות עסקית – יכולת אמיתית להגדיל ‪/‬להקטין יכולות ה‪ IT -‬לפי‬ ‫הצורך העסקי ‪ ,‬הכי כלכלי ב ‪ peaks‬של עבודה בארגון ‪ :‬מבצעים‪ ,‬הדרכות בארגוני‬ ‫‪ ,R&D‬בחינות‪ ,‬חישובים עתירי מחשוב ועוד‪.‬‬ ‫‪ .5‬חשיפה לשווקים חדשים ‪ ,‬מודלים עסקיים ‪ ,‬ושיתופי פעולה חדשים ‪Mash-ups -‬‬ ‫עם אפליקציות חדשות ‪ ,‬שירותים חדשים ‪ .‬כך למשל ‪ ,‬סביר כי ‪BPO – Business‬‬ ‫‪ Process Outsourcing‬יגדל בעזרת ה"ענן" ‪ -‬ספק ‪ BPO‬ישתמש בתוכנות ‪SAAS‬‬ ‫ובנוסף יספק אנשים ‪ .‬מודל ‪ cloud‬מאפשר לספקים יותר מוטיבציה ליעילות‬ ‫ויצירתיות ‪.‬‬ ‫‪ .6‬חדשנות ‪.Innovation -‬‬ ‫‪ .7‬יכולת שיתוף מרבית‪ .‬כאשר מדובר על חברות גלובליות ‪ ,‬אפליקציות ופתרונות של‬ ‫‪ cloud computing‬מספקות באופן אינהרנטי יכולת שיתוף מרבית בכל העולם ‪.‬‬ ‫מעבר לענן צריך להיות הדרגתי ("גם לחברת החשמל יש עדיין גנראטורים לגיבוי ")‪.‬‬ ‫על ארגון לבחון את המודל כבר היום ולנצל את התקופה‬

‫הקרובה ללימוד‬

‫והתנסות מה כדאי להוציא לענן ‪ ,‬בידי מי אני מפקיד את ניהול "אופרציית הענן" שלי‬ ‫וכ"ד‪.‬‬

‫חשוב לזכור כי הלקוחות של ‪ SAAS‬הם במובן מסו ים ה"מתוסכלים של ה‪ "IT -‬בארגון‪ ,‬ובד"כ‬ ‫הם לא מתחת לרדאר של ה‬

‫‪ .CIO‬כאמור ‪ SaaS‬עובד בשיטת ה ‪ Long Tail‬ומספק‬

‫אפליקציות נישה לצרכנים שבד "כ לא קיבלו שירותים כאלה מה‪.IT -‬‬

‫‪ – SaaS‬איפה כן מתאים ואיפה לא ?‬ ‫‪‬‬

‫האזורים שבהם ‪ SaaS‬יותר יתפוס‬ ‫‪ SaaS o‬מתאים למצב בו יש צורך לפרוס אפליקציות מהר‬

‫(‪Time to market‬‬

‫מהיר)‬ ‫‪ o‬בארגונים גדולים אפליקציות שהן לא‬

‫‪ CORE‬יהיו קלאסיות ל‪ Cloud -‬כי אין‬

‫בעיה אמיתית לארגונים להוציא אותן החוצה‬

‫‪ .‬דוגמאות לאפליקציות כאלה‬

‫שניתנו‪ :‬הטבות לעובדים ‪ ,‬אפליקציות סביב נושא ה‪-‬‬

‫‪ .HR‬כלומר‪ ,‬בשנים‬

‫‪Page 9 of 15‬‬

‫‪Moshav Bnei Zion P.O.Box 151, 60910 Israel Tel. 972-9-7907000 Fax. 972-97442444‬‬

‫הראשונות לפחות (בתצורה הנוכחית של‬

‫‪ SaaS‬שבה אין אפשרות לביצוע‬

‫שינויים בקוד התוכנה באופן משמעותי )‪ ,‬האימוץ יהיה בעיקר ב "נישות"‪ .‬לכל‬ ‫ורטיקל יש את הנישות שלו ‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הפצת דואר מאובטחת זהו תחום די נישתי‬ ‫‪.CLOUD‬‬

‫שלא יעשה פריצת דרך לארגון טיפוסי ויש היגיון לשים אותו ב‬ ‫בתחומים כאלה התנגדות הארגונים ל‪ SaaS -‬תהיה נמוכה‪.‬‬ ‫‪ o‬להערכת חלק ממשתתפי הדיון ‪ ,‬רוב היישומים החדשים יהיו ב‪-‬‬ ‫היישומים הקיימים יישארו בתוך ה‪-‬‬

‫‪ Cloud‬בעוד‬

‫‪ DC‬הפיזי של הארגון ‪ .‬המשמעות היא‬

‫שהרבה מהדברים החדשניים יהיו בחוץ ‪ .‬בנוסף לכך ‪ ,‬משום שבדיון הועלתה‬ ‫האפשרות שה‪ Cloud -‬יאפשר לחברות לבנות מודלים עסקיים חדשים (כדוגמת‬ ‫מפעיל וירטואלי שבנוי כולו משיתופי פעולה וצריכת משאבים מארגו נים אחרים )‪,‬‬ ‫המשמעות היא שייתכן שבסופו של דבר יהיה יותר "ביזנס" דווקא מחוץ לארגון ‪.‬‬

‫בשלות ה‪Cloud Computing -‬‬ ‫על פי משתתפי הדיון ברור‪ ,‬כי מודל הענן איננו בשל עדיין בכל המימדים השונים ‪ .‬לדוגמה‪:‬‬ ‫ יכולת הניהול של מחשוב ב‪.cloud -‬‬‫ איך יינתן הקרדיט לחברות ‪?cloud‬‬‫ על אילו חברות המספקות שירותי ‪ cloud‬ניתן לסמוך ? האם חברות גדולות יעשו תקן‬‫כלשהו לחברות ‪ ,cloud‬דוגמת ‪ ISO‬או סטנדרט ‪SAS - Statement on Auditing‬‬ ‫‪? http://www.sas70.com/about.htm Standards 70‬‬ ‫ רגולציות וסטנדרטים בתחום הענן?‬‫ כיצד מודל ה "ענן" מתיישב עם הגבלות רגולטוריות שמגבילות את הוצאת המידע‬‫החוצה?‬ ‫ קלות האינטגרציה בין אפליקציות ב "ענן" ואפליקציות בארגון ?‬‫ טיב אבטחת מידע של אפליקציות ‪ ,‬נתונים‪ ,‬ותקשורת ב‪cloud-‬‬‫ יכולת ניהול ושליטה ובקרה על מחשוב ב "ענן"‬‫ האם העברת אופרציות ארגוניות ל‪ cloud computing-‬תיפגע במקומות עבודה?‬‫ האם בסופו של דבר ‪ TCO – Total Cost of Ownership‬של ‪cloud computing‬‬‫יהיה נמוך מרכישת והרצת מחשוב באופן פנימי ?‬ ‫מעבר לכך יש לציין שבתחומים‬

‫שבהם כבר נעשתה ההשקעה (לדוגמה‪ SAP ,‬כבר יושם‬

‫לפני שנים ולכן זה כבר ‪ )Sunk cost‬וכיום ההטמעה והשינויי ם מהווים את החלק הארי של‬ ‫ההשקעה ‪-‬‬

‫‪ SaaS‬לא יתפוס כי אין מניע אמיתי להחליף את הדברים שכבר עובדים‬

‫‪.‬‬

‫במקרים אלה בהחלט ייתכן שארגונים ירצו בסופו של דבר לנהל "עננים פנימיים "‪ .‬מעבר לכך‬

‫‪Page 10 of 15‬‬

‫‪Moshav Bnei Zion P.O.Box 151, 60910 Israel Tel. 972-9-7907000 Fax. 972-97442444‬‬

‫אפליקציות שמאוד מקושרות למערכות אחרות בארגון הן לרוב לא אפליקציות שיוציאו החוצה‬ ‫ל‪ .Cloud-‬כלומר נכון להיום נראה כי רוב היישומים הקיימים יישארו בתוך הארגון‬

‫‪ ,‬אבל‬

‫היישומים החדשים יהיו כבר בחוץ ‪ .‬אפשר לזהות התנגדויות ל‪ cloud -‬מצד ארגוני ‪ - IT‬חלקן‬ ‫מוצדקות וחלקן פסיכולוגיות ‪ :‬פחד מאיבוד שליטה ‪ Job security ,‬ועוד‪ .‬חשוב למצוא ב "ענן"‬ ‫נישות שבהם ‪ cloud‬יהיה הגיוני ‪ ,‬כמו הפצת דואר ‪ .‬אחד הקטליזאטורים למודל ה "ענן" יהיה‬ ‫‪ iphone‬ואפליקציות במודל ‪ SAAS‬ל‪ ,iphone‬כמו ב‪ web 2.0-‬שארגונים אימצו הרבה אחרי‬ ‫הצרכנים הפרטיים‪ .‬נראה כי ‪ iphone‬יהפוך להיות ‪.cloud PC‬‬

‫ספציפית בישראל ‪ -‬מה עוצר את ה‪? SaaS-‬‬ ‫בעוד ששוק ה‪ SaaS -‬הבינלאומי הצליח בצורה יפה ‪ ,‬בישראל עדיין מרגישים התנגדויות של‬ ‫ארגונים‪ ,‬שחלקן מוצדקות וחלקן פסיכולוגיות לחלוטין ‪.‬‬ ‫צוין כי לרוב ‪ ,‬הרגישות של המידע דווקא לרוב אינה מהווה את הפרמטר המרכזי ‪ ,‬אלא יותר‬ ‫עד כמה האפליקציות הן ‪ coupled‬או ‪ decoupled‬ממערכות הארגון‪.‬‬

‫מה צפוי בעוד ‪ 5‬שנים בתחום ה‪?SaaS-‬‬ ‫‪‬‬

‫בעוד ‪ 5‬שנים רוב האפליקציות עדיין יהיו בתוך ה ‪ data center‬של הארגון אבל המצב‬ ‫הכלכלי הנוכחי יגרום לספקים הגדולים להתקשות לתת ללקוחות שלהם מה שהם צריכים‬ ‫(יבמ‪ ,‬אורקל‪ ,‬מיקרוסופט‪ SAP ,‬שצריכות להראות מספרים כלכל יים)‪ .‬הספקים הגדולים‬ ‫יצטרכו לשנות את הקצב שבו הם נותנים פתרונות לארגונים וזה יהיה מניע כניסה ל‪-‬‬ ‫‪.Cloud‬‬

‫‪‬‬

‫מבחינת ספקי אפליקציות –‬

‫זה אומר שכבר כיום הם צריכים לייצר‬

‫(‪ )indifference‬ל‪ .CLOUD-‬ההשקעה באדישות למערכות הפעלה‬

‫"אדישות"‬ ‫‪ ,‬מסדי נתונים ‪,‬‬

‫ווירטואליזציה תשתלם כי עם המעברים פנימה והחוצה זה לא ישנה יותר מדי ‪ .‬כמו כן ‪,‬‬ ‫שימוש בסטנדרטים פתוחים זו ההגנה שאליה ספקיות התוכנה יידרשו כדי לשמור על‬ ‫תיק ההשקעות שלהן ‪ ,‬כדי לא לגלות ששינוי תהליך קטן הופך להיות פתאום מאוד מסוכן ‪,‬‬ ‫יקר ומורכב לתחזוקה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫גם ארגונים מבחינתם צריכים לעשות הכנות מסוג זה כדי לייצר בעתיד "אדישות" ( דרך‬ ‫‪ ,SOA‬וירטואליזציה וכד')‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אחד ממשתתפי הדיון צופה כי בעתיד יהיה חייב להיות‬

‫‪– Cloud search engine‬‬

‫באיזה ‪ cloud‬כדאי להשתמש לצורך מסוים ?‬ ‫‪‬‬

‫מודל תמחור אחר לתוכנה‪ ,‬כאשר ה‪ Pay per use -‬יהיה המודל המוביל ‪.‬‬

‫‪Page 11 of 15‬‬

‫‪Moshav Bnei Zion P.O.Box 151, 60910 Israel Tel. 972-9-7907000 Fax. 972-97442444‬‬

‫‪‬‬

‫יהיה יותר ‪ open source‬גם בגלל שה‪ Cloud -‬ידחוף את זה לתוך הארגונים וגם בגלל‬ ‫שמודל התמחור יהיה יותר ויותר אטרקטיבי ‪ .‬ספקי ה ‪ CLOUD‬בעצמם ישתמשו ב‪,OS -‬‬ ‫כבר כיום הרבה אפליקציות ‪ SaaS‬מבוססות ‪.Open source‬‬

‫בסופו של דבר ‪ ,‬בטווח הארוך (‪ 5-10‬שנים)‪ ,‬נראה יותר תוכנה שרצה בחוץ מאשר בפנים‬ ‫בגלל הרצון להעביר את ה‪ overhead cost -‬לספקים חיצוניים ‪ ,‬ובטווח הארוך (ולא הקצר‪-‬‬ ‫בינוני)‪ ,‬גם אפליקציות ‪ Mission critical‬ירוצו בחוץ‪.‬‬ ‫לדעת אחד מהמשתתפים ‪ ,‬בטווח הארוך יפתחו פחות בתוך הארגונים ; יהיו יותר "שירותים"‬ ‫מוכנים בחוץ ‪ ,‬והארגונים יסתכלו עליהם כשירותים שניתן‬

‫לחבר‪ .‬יש ארגונים שבכל זאת‬

‫יתעקשו "להמציא את הגלגל " ( דבר המאפיין ארגונים רבים בישראל )‪ .‬אבל בשביל שכל זה‬ ‫יקרה חייבים להתקיים סטנדרטים סמנטיים בתחום ‪.‬‬ ‫לסיכום‪ SaaS ,‬ילכו מהקטן לגדול –‬

‫מארגונים קטנים לגדולים ‪ ,‬מאפליקציות נישה‬

‫לאפליקציות יותר ליבתיות (בדומה למה שקורה כיום ב ‪ WEB 2.0‬שבהתחלה אימצו צרכנים‬ ‫פרטיים‪ ,‬אח"כ ארגונים קטנים וכיום גם ארגונים גדולים )‪.‬‬

‫סוגיות טכנולוגיות‬ ‫בתחום מתפתח זה ישנן סוגיות טכנולוגיות רבות ‪-‬‬

‫אופן מימוש הקונספט על ידי הספק ‪:‬‬

‫האם ‪ Multi-Tenant‬למול ‪ , Single-Tenant2‬סטנדרטים בתחום ועוד ‪ .‬אולם‪ ,‬ישנן גם סוגיות‬ ‫הקשורות לתפעול המקביל של ‪ datacenter‬בארגון בשילוב הפתרונות בתוך ה‪-‬‬ ‫כיצד מבצעים‬

‫‪– cloud‬‬

‫‪ Authentication‬במערכות בפנים ובחוץ ? כיצד אפליקציות או תש‬

‫תיות‬

‫מתקשרות מתוך ה‪ cloud -‬לתוך הארגון (או מתוך סביבת ‪ Cloud‬לשנייה)? פתרון אפשרי‬ ‫לנושא זה הוא על ידי שימוש בטכנולוגיות ‪ cache‬מתקדמות כמו זו של ‪ . gigaspaces‬כיצד‬ ‫תתבצע העברת נתונים בין האפליקציות ושכבות התשתית ? גם לבעיה זו יש כבר ניצנים של‬ ‫פתרון – חברות כמו ‪ cast-iron‬או ‪ boomi‬ואחרות‪ .‬כמו כן ‪ ,‬סוגיית שליטה ובקרה מלאה אינה‬ ‫טריוויאלית (מה גורם לאיטיות – האם אפליקציה‪-‬תשתית מתוך הארגון או ב‪?)cloud -‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬מדובר בשינוי דראסטי של תשתיות – אבטחת מידע שונה‪ ,‬פיתוח שונה ועוד ‪.‬‬

‫הערכת ‪STKI‬‬ ‫המצב הכלכלי דוחף ארגונים כיום לשקול מודלים חדשים של מחשוב אשר מבטיחים עלויות‬ ‫השקעה נמוכות ובתוך כך גם מחשוב ענן המתייחס לטכנולוגיות המאפשרות לצרוך יכולות‬ ‫מחשוב בתצורת שירותים ‪ .‬להערכתנו‪ ,‬ארגונים יבחנו את מודל הענן גם בהיבט של הורדת‬ ‫‪2‬‬

‫כפי שציינו ב‪http://pinicohenstki.blogspot.com/2008/12/blog-post_09.html -‬‬

‫‪Page 12 of 15‬‬

‫‪Moshav Bnei Zion P.O.Box 151, 60910 Israel Tel. 972-9-7907000 Fax. 972-97442444‬‬

‫עלות פר יחידה (עלות פר שרת ‪ ,‬פר טרהבייט אחסון ‪ ,‬פר תקלה במוקד התמיכה ‪ ,‬פר מתכנת‬ ‫או פר שורת קוד)‪ ,‬ובממדים אלה ספקים יצטרכו להציג מודל כלכלי משתלם ‪.‬‬ ‫עלינו עדיין לחקור את המודל הכלכלי של מחשוב הענן ‪ ,‬שצריך לכלול עלויות הסבה ‪ ,‬מעבר‬ ‫ועלויות אבטחת מידע ‪ ,‬בנוסף לחסינות הספקים שמציעים מודל זה ‪ CAPEX .‬אינו משפיע רק‬ ‫על ארגוני משתמשים אלא גם על ספקי ה‪ .IT -‬מודל מחשוב הענן בתחום התוכנה ‪ ,‬שכולל את‬ ‫תחום אספקת תוכנה כשירות (‪ – )Software as a Service‬מודל זה ינוסה על ידי ארגונים‬ ‫ויאומץ בסדר גודל מוגבל ‪ .‬יתרונות מודל מחשוב הענן של עלויות השקעה מראש נמוכות‬ ‫ומעבר לעלויות תפעוליות שוטפות יותר נמוכות ‪ ,‬בנוסף לחיזוקים המתקבלים מספקים גדולים‬ ‫שמצטרפים לשוק ובונים יכולות בתחום ה‪-‬‬

‫‪( Cloud‬שכוללות גם חיזוק והדרכת הערוצים‬

‫שלהם)‪ ,‬יעודדו יותר ארגונים אשר נמצאים בשוליים של אימוץ התחום להיכנס אליו יותר‬ ‫ארגונים שנמנעו לחלוטין מהמודל‬

‫‪.‬‬

‫(מסיבות אבטחת מידע ‪ ,‬קישוריות וכד ')‪ ,‬ייאלצו לבחון‬

‫מחדש את המודל וישימותו לארגון שלהם ‪ .‬ארגונים בתעשיות שונות יבחנו מודלים שונים של‬ ‫שירותי ‪ ,Cloud‬המסופקים ומנוהלים על ידי ספקים בינלאומיים ‪ ,‬ישראליים‪ ,‬ספקי תקשורת ‪,‬‬ ‫אינטגרטורים בישראל או ספקי ‪.hosting‬‬ ‫להערכתנו‪ ,‬על מנת שהמודל יאומץ בישראל על ידי ארגונים ‪ ,‬יצטרכו להתקיים כמה תנאים‬ ‫חשובים‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ SLA‬ותמיכה – מנמ"רים ישראלים ידרשו כדרישת סף שבארץ תהיה תמיכה נאותה‬ ‫לשירות המוצע ושהם יוכלו לדבר עם גוף מתווך כלשהוא שיבטיח להם רמת ‪ SLA‬טובה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫בגופים מסוימים צריך יהיה לברר את סוגיית העמידה בתקני רגול ציה‪ .‬כיום הנושא לא‬ ‫ברור לחלוטין וארגונים מסוימים (במיוחד בשוק הפיננסי ) לא מרגישים בנוח לבחון את‬ ‫המודל כל זמן שאין זה ברור אם מבחינה רגולטורים יש ‪ /‬אין בעיה‪.‬‬

‫משמעות ה ‪ Cloud‬לארגוני ‪ enterprises‬בישראל‪:‬‬ ‫ארגוני ‪ IT‬שאנו משוחחים עמם אינם מתרגשים מעניין ה ‪ hype‬הקיים כיום סביב ה ‪.CLOUD‬‬ ‫מנמ"רים מעוניינים לדעת באופן פרקטי כיצד מהם היתרונות שכדאי (אם כדאי ) לנצל ממודל‬ ‫זה? במודל הבא אנו מתייחסים לשירותי ה ‪ Cloud‬כ"‪ ,"Virtual Data Center‬המתקיים לצד ה‬ ‫‪:On site / Off site Data Center‬‬

‫‪Page 13 of 15‬‬

‫‪Moshav Bnei Zion P.O.Box 151, 60910 Israel Tel. 972-9-7907000 Fax. 972-97442444‬‬

‫בעולם זה‪ ,‬אנו מחלקים את היתרונות הפרקטיים שניתן לקבל מעולם ה ‪ Cloud‬לשניים‪:‬‬ ‫בתחום האפליקציות ‪ :‬ארגונים ישראלים יידרשו יותר ויותר לקיים סביבת "שירותים"‪ ,‬כאשר‬ ‫תפקיד מחלקת ה ‪ IT‬יכלול גם נושא של "הרכבת" שירותי ‪ IT‬מתוך שימוש ברכיבי תשתיות‬ ‫ואפליקציות קיימים ‪.‬‬ ‫בתחום האפליקציות ‪ ,‬ארגונים יצטרכו ליצור מה שאנו קוראים‬

‫"‪( "Mashups‬מושג "שאול"‬

‫מעולם ה ‪ – )Web 2.0‬חיבור של שירותים שונים לכדי שירות חדש ‪ .‬המשמעות של ה ‪CLOUD‬‬ ‫במובן זה היא שלמנמ "ר יהיו הרבה יותר אופציות ליצירת ‪ Mashups‬מאשר בעבר‪.‬‬ ‫בתחום התשתיות ‪ :‬ארגונים יידרשו ל הרכיב סביבות המורכבות משירותים תשתיתיים ‪ ,‬מה‬ ‫שאנו מכנים "‪ :"Ensembles‬שילוב של שכבות תשתיתיות שחלקן נמצאות אצל הארגון ב‪-‬‬ ‫‪ , data center‬חלקן נמצאות אצל ספקי השירותים וחלקן נמצאות במקביל גם ב‪-‬‬

‫‪data‬‬

‫‪ center‬וגם אצל ספקי השירות ‪ .‬בניית ‪ ensembles‬אינה טריוויאלית בג לל הצמידות של‬ ‫שכבות התשתית השונות והצורך לפעול במקביל גם ב‪ data center -‬וגם אצל ספקי השירות ‪.‬‬ ‫דוגמה בולטת לכך היא ניהול זהויות שחייב להתבצע במקביל בשכבות השונות ‪.‬‬

‫הערכות ‪ STKI‬לגבי ‪:SaaS‬‬ ‫להערכתנו‪ ,‬כל זמן שאפליקציות ב ‪ CLOUD‬מסופקות במודל הקיים (המוכר לנו כ‪,)SaaS -‬‬

‫תחומי האפליקציות שהנם מועמדים טובים יותר לצריכה במודל ה ‪ Cloud‬יהיו‪:‬‬

‫‪Page 14 of 15‬‬

‫‪Moshav Bnei Zion P.O.Box 151, 60910 Israel Tel. 972-9-7907000 Fax. 972-97442444‬‬

‫‪ ‬תחומים "נישתיים" – שמטפלים בתהליך ספציפי‪ ,‬שחי בדרך כלל בפני עצמו‪.‬‬ ‫בתוך כך‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬מערכת פיננסית פחות מתאימה משום שלא ניתן להפריד‬ ‫אותה מתחומים אחרים בארגון‪ ,‬לעומת ‪ HR‬שהנו תחום יותר ממוקד ובעל פחות‬ ‫נגיעה למערכות אחרות‪ .‬לפחות בשנים הראשונות‪ ,‬נראה כי האפליקציות הנפוצות‬ ‫יותר ב ‪ Cloud‬יהיו כאלה שאינן נוגעות בליבה של הארגון אלא בתהליכים‬ ‫עוטפים‪/‬אדמיניסטרטיביים יותר‪.‬‬ ‫‪ ‬תחומים שנמצאים בין הארגון לבין ישויות חיצוניות ‪ :‬לקוחות‪/‬ספקים‪/‬עובדים‬ ‫מבוזרים‪ .‬בתחומים אלה יש יתרון של ממש ליישם פיתרון חיצוני (אפליקציה‬ ‫‪WEB‬ית בעלת ביצועים טובים לגישה באמצעות ‪ WAN‬וכד')‬ ‫בהמשך אנו מעריכים כי תחום התוכנה ב‬

‫‪ CLOUD‬יתפתח – מה שאנו מכנים‬

‫‪"Cloud‬‬

‫‪:"Software‬‬

‫כלומר‪ ,‬מודל ה ‪ Cloud Software‬יאפשר לארגון לבנות לעצמו סביבה אפליקטיבית המותאמת‬ ‫לו אישית ‪ ,‬וסביבה זו תסופק לו ב ‪ Cloud‬עם כל היתרונות הקשורים בכך ‪ .‬מודל זה מתחיל‬ ‫להתפתח כבר היום‪.‬‬

‫‪Page 15 of 15‬‬