Class 2

‫תכנות ויזואלי‬ ‫משתנים ואופרטורים‬

‫סוגי משתנים‬ )integer( ‫• משתנים המייצגים מספרים שלמים‬ ?‫כמה ביטים? עם סימן‬ ‫טווח‬ ‫טיפוס‬ sbyte 128 to 127 Signed8-bit byte 0 to 255 Unsigned8-bit short -32,768 to 32,767 Signed16-bit ushort 0 to 65,535 Unsigned16-bit int -2,147,483,648 to 2,147,483,647 Signed 32-bit uint 0 to 4,294,967,295 Unsigned32-bit long Signed64-bit ulong Unsigned64-bit

– – – – – – – –

‫סוגי משתנים ‪ -‬המשך‪...‬‬ ‫• משתנים המייצגים מספרים עשרוניים‬ ‫– ‪ float ±1.5 × 10-45 to ±3.4 × 1038‬דיוק של ‪7‬‬ ‫ספרות אחרי הנקודה‪.‬‬ ‫– ‪ double ±5.0 × 10-324 to ±1.7 × 10308‬דיוק‬ ‫של ‪ 15‬או ‪ 16‬ספרות אחרי הנקודה‪.‬‬

‫– משתנה בוליאני‬ ‫– ‪ - bool‬משתנה המורכב מביט ‪ .1‬מקבל אחד משני‬ ‫ערכים – ‪True/False‬‬

‫סוגי משתנים – המשך‪...‬‬ ‫• טיפוסי‪Reference‬‬ ‫– ‪ - string‬מחרוזות‪.‬‬ ‫– ‪ - Object‬אובייקט כללי‪.‬‬ ‫– ‪ - Class‬מחלקה‪.‬‬

‫הצהרה על משתנים‬ ‫• משתנה הינו "פיסת זיכרון" אשר בתוכו התוכנית שומרת‬ ‫מידע בהתאם לסוג אליו שייך המשתנה‪.‬‬ ‫• חובה להצהיר על משתנה לפני שמשתמשים בו – ז"א‬ ‫לציין מהו הטיפוס שלו והשם שלו‪...‬‬ ‫• ‪; Type Name ]]=Value] ],Name2‬‬ ‫• דוגמאות‪:‬‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬

‫‪;int grade‬‬ ‫‪float averageOfGrade‬‬ ‫‪;String name=“lior” , id‬‬ ‫‪Bool status= true‬‬

‫שמות של משתנים‬ ‫• כדי להשתמש במשתנה יש צורך לתת לו שם ‪.‬‬ ‫שמות המשתנים צריכים להיות חוקיים‬ ‫ומשמעותיים!!‬ ‫• חוקים של שמות‪:‬‬ ‫– שם משתנה יכול להכיל‪:‬‬ ‫• אותיות באנגלית (’‪)’a’ – ’z’ and ’A’ – ’Z‬‬ ‫• ספרות (‪ – )0-9‬אינו יכול להתחיל בספרה‬ ‫• קו תחתון (‪ - ) ’_’ underscore‬יכול להתחיל בקו תחתון‬ ‫אך אינו מומלץ!!! (לשימוש בד"כ ל מאפיינים (יוסבר‬ ‫בהמשך)‬

‫– שם יכול להכיל לכל היותר ‪ 31‬תווים‬

‫שמות של משתנים – המשך‪...‬‬ ‫• שמות משמעותיים – שם המשתנה אמור להעיד‬ ‫על מהותו‪ ,‬סוג הערכים שהוא הולך להכיל‪.‬‬ ‫• יש הבדל בין אותיות גדולות וקטנות באנגלית‪.‬‬ ‫– ז"א המשתנה ‪ temp‬והמשתנה ‪ Temp‬והמשתנה‬ ‫‪ TEMP‬הם ‪ 3‬משתנים שונים‬

‫• אם יש צורך במספר מילים בשם המשתנה נפריד‬ ‫אותם או באמצעות קו תחתון או באמצעות אותיות‬ ‫גדולות בתחילת כל מילה‬ ‫– ‪ NumOfStudents‬או ‪num_of_students‬‬

‫השמת ערך למשתנה‬ ‫• בזמן אתחול המשתנה‬ ‫– ‪;int num =5‬‬

‫• השמה מאוחרת‪ ,‬לאחר אתחול המשתנה‬ ‫– ‪int num1,num2=4; num1= 5; num1=num2+1‬‬ ‫– קיצורים‪--num++;num-*2;num :‬‬

‫• השמת ערך הנקלט מהמשתמש‬ ‫– = ‪int num; num‬‬ ‫‪;)Convert.ToInt32)txtNum1.Text‬‬

‫משתנה מטיפוס ‪char‬‬ ‫• משתנה מטיפוס ‪ char‬הינו משתנה מסוג תו‪ .‬כלומר כל‬ ‫תו שאנו מוצאים במקלדת‪ .‬התווים לקוחים מתוך טבלה‬ ‫הנקראת טבלת ‪ .ASCII‬לכל תו בטבלה יש ערך מספרי‪.‬‬ ‫תו מיוצג ע"י הסימון גרש‪ .‬לדוגמא התו '‪ . '$‬למעשה‬ ‫המשתנה שמקבל את התו הינו משתנה מספרי‪ ,‬שכן הוא‬ ‫מחזיק את הערך המספרי של התו‪ ,‬שאותו ניתן למצוא‬ ‫בטבלה‪.‬‬ ‫• ניתן לבצע השמה של תו למשתנה מטיפוס ‪char‬‬ ‫– לדוגמא‪:‬‬

‫‪char ch = ’A’; // ch has the value 65‬‬

‫• ניתן לבצע פעולות אריתמטיות על משתנים מטיפוס‬ ‫‪ .char‬וכן להפעיל עליו פונקציות מיוחדות‬ ‫– לדוגמא‪char ch = ’A’; ch = ch+1; //now ch has :‬‬

‫‪ -Implicit conversion‬המרה‬ ‫אוטומטית‬

‫לדוגמא משתנה מסוג טיפוס שלם (‪ ) int‬יכול להיפך אוטומטית למשתנה מטיפוס עשרוני‬ ‫(‪ . ) double‬למשל אם ‪ =3X‬אזי בקלות אפשר לרשום ‪. = 3.0X‬‬

‫‪ -Explicit conversion‬המרה‬ ‫מפורשת‬

‫אך‪ ,‬לדוגמא אם המספר הוא עשרוני למשל ‪ =3.5X‬ונרצה להמירו למספר מטיפוס שלם ‪ =3X‬אזי‬ ‫ישנה בעייתיות מסוימת וזה לא ייעשה בצורה אוטומטית וידרוש מאיתנו כתיבה מפורשת שזה אכן‬ ‫הבקשה שלנו‪ ,‬שכן יש כאן איבוד של מידע ‪.‬‬

‫ דוגמא‬-Explicit conversion ‫נניח שיש לנו תיבת טקסט שבתוכה המשתמש‬ ...‫ המספר מוכנס בפורמט של‬.‫מכניס מספר‬ !!!STRING ‫אנחנו רוצים לבצע על המספר מניפולציה‬ : ‫ אזי עלינו לבצע המרה מפורשת‬...‫אריתמטית‬ ;)int num = Convert.ToInt32)txtNumber.Text • int.Parse )txtNumber.Text( = int num • ;float average = 6.0; int avg = )int( average • ToString)( int number=564; string • .num=number

‫דוגמא‬

public static void Function)( { char chA = 'A'; char ch1 = '1'; string str = "test string";

"True" "True"

"True"

}

MessageBox.Show )chA.CompareTo)'B'((; /* Output: "-1" )meaning 'A' is 1 less than 'B'( */ MessageBox.ShowchA.Equals)'A'((; // Output: "True" MessageBox.ShowChar.GetNumericValue)ch1((; // Output: "1" MessageBox.Show )Char.IsControl)'\t'((; // Output: "True" MessageBox.Show )Char.IsDigit)ch1((; // Output: "True" MessageBox.Show )Char.IsLetter)','((; // Output: "False" MessageBox.Show )Char.IsLower)'u'((; // Output: "True" MessageBox.Show )Char.IsNumber)ch1((; // Output: MessageBox.Show )Char.IsPunctuation)'.'((;

// Output:

MessageBox.Show )Char.IsSeparator)str, 4((; // Output: "True" MessageBox.ShowChar.IsSymbol)'+'((; // Output: "True" MessageBox.Show )Char.IsWhiteSpace)str, 4((; // Output: MessageBox.Show )Char.Parse)"S"((; MessageBox.Show )Char.ToLower)'M'((; MessageBox.Show )'x'.ToString)((;

// Output: "S" // Output: "m" // Output: "x"

‫אופרטורים ואופרנדים‬ ‫• מהו ביטוי?‬ ‫‪%‬‬

‫אופרטור – פעולה חשבונית כלשהי למשל ‪, + ,- ,/ ,* :‬‬

‫– ביטוי יכול להיות מורכב מאופרנד פשוט‬ ‫• דוגמאות ‪Y , 6 , num , 4.5 :‬‬ ‫– ביטוי יכול להיות מורכב מצירוף של אופרנדים‬ ‫ואופרטורים‬ ‫• דוגמאות‪Y , 5.5- ,NUM*2 , X+5/Y+2 :‬‬

‫אופרטורים – המשך‪...‬‬ ‫• מהם סוגי האופרטורים העומדים לרשותנו?‬ ‫– אריתמטיים‪ :‬קדימויות כמו בפעולות חשבון (‪/ * + -‬‬ ‫‪)%‬‬ ‫– השמה‪ :‬משמאל לימין‪ :‬מה שבימין נכנס לשמאל‪.‬‬ ‫(‪)Y=X‬‬ ‫– השמה מקוצרת‪)=* =- =/ =+( :‬‬ ‫• ‪ X+=5‬מתורגם ‪x=x+5‬‬ ‫– הגדלה‪/‬הקטנה עצמית (‪)-- ++‬‬ ‫• ‪ ++X‬בעצם מתורגם ל‪x=x+1 :‬‬ ‫– יחס‪ .‬נותנים ערך ‪== <= < >= >( true/false‬‬ ‫=!)‬

‫לדוגמא‬ ‫ערך‬

‫ביטוי‬

‫הסבר‬

‫‪5+12-‬‬

‫‪7‬‬

‫אריתמטי‬

‫‪a= 3+1‬‬

‫‪4‬‬

‫‪7<5‬‬

‫‪true‬‬

‫השמה‬ ‫ואריתמטי‬ ‫יחס‬

‫(‪&& )7>5‬‬ ‫(‪)5>7‬‬ ‫‪X %= 2‬‬

‫‪false‬‬

‫שילוב יחס ולוגי‬

‫אם ‪ X‬זוגי ‪ 0‬אחרת‬ ‫‪1‬‬

‫השמה מקוצרת‬

‫אופרטורים – סדר קדימויות‬