Chemistry 1

‫כימיה‬ ‫‪pH‬‬

‫(ערך ההגבה) הוא מדד לרמת חומציות של תמיסה‪ ,‬המתבסס על ריכוזם של יוני הידרוניום ‪ + H3O‬בתמיסה‪.‬‬ ‫מושג זה הוצג לראשונה בשנת ‪ 1901‬על ידי הכימאי הדני סרן סרנסן‪.‬‬ ‫•‪ p‬מייצג פוטנציאל‪ ,‬פוטנז (‪ )potenz‬בגרמנית‪ ,‬ומשמעותו ריכוז‪.‬‬ ‫•‪ H‬מייצג יוני מימן (‪)H+‬‬ ‫חישוב ‪ pH‬לתרכובות המתפרקות באופן מוחלט או כמעט מוחלט נעשה עפ"י הנוסחה הבאה‪:‬‬

‫כאשר ‪ H3O+‬הוא ריכוז יוני ‪ ,H3O+‬בתמיסה‪ .‬ריכוז זה נמדד במולים לליטר (מוכר גם בשם מולריות)‪.‬‬

‫מדידת ‪pH‬‬ ‫ניתן למדוד רמת ‪ pH‬בעזרת אינדיקטור ‪ pH‬או באמצעות שימוש במד ‪ .pH‬אינדיקטורים אוניברסליים משנים צבעם לפי‬ ‫רמת ה‪ pH-‬של התמיסה אליה הוספו‪ .‬מד ‪ pH‬אלטרוני מורכב מתא אלקטרוליטי שבו זרם חשמלי נוצר בעזרת יוני המימן‬ ‫שמשלימים מעגל חשמלי‪.‬‬

‫טווח הערכים של ה‪pH-‬‬ ‫הערך ‪ pH = 7‬מתייחס לרמת החומציות של מים מזוקקים (תמיסה ניטרלית = ‪ .)pH 7‬משמעותו של ‪ pH 7‬היא שריכוז‬ ‫יוני ‪ H+‬ששווה לריכוז ‪ .OH-‬עם זאת‪ ,‬מי ברז או מי גשם מכילים חומרים מומסים שונים ולכן ה‪ pH-‬שלהם עשוי להיות‬ ‫שונה במעט מ‪ .7-‬ערכי ‪ pH‬הגבוהים מ‪ 7-‬הינם בסיסיים יותר‪ ,‬בהם ריכוז ה‪ H+-‬נמוך מריכוז ‪ .OH-‬ערכים נמוכים מ‪7-‬‬ ‫מייצגים חומציות‪ ,‬ובהם ריכוז ‪ H+‬גדול מריכוז ‪.OH-‬‬ ‫סולם הדרגות שבו נמדד ה‪ pH -‬הינו לוגריתמי (לפי בסיס ‪ ,)10‬כלומר ההבדל בין ‪ pH 1‬ל‪ pH 2 -‬הוא פי ‪ .10‬הבדל של‬ ‫יחידה אחת מציין גידול פי ‪ ,10‬וכך יהיה רוק עם ערך ‪ pH=6‬חומצי פי ‪ 10‬ממים‪ ,‬קפה שחור עם ערך ‪ pH=5‬חומצי פי‬ ‫‪ 100‬ממים‪ ,‬עגבניה עם ערך ‪ pH=4‬חומצית פי ‪ 1,000‬ממים‪ ,‬חומץ עם ערך ‪ pH=3‬חומצי פי ‪ 10,000‬ממים וכן הלאה‪.‬‬ ‫התחום הנורמלי של סולם ה‪ pH-‬הוא בין ‪ 0‬ל‪ ,14-‬ורוב התמיסות בטבע הן בתחום ‪ pH‬זה‪ .‬עם זאת‪ ,‬אין שום משמעות‬ ‫מיוחדת לערכים ‪ 0‬או ‪ 14‬שמונעת לעבור אותם‪ ,‬ועבור חומצות או בסיסים חזקים במיוחד יתכן ‪ pH‬שחורג מתחום זה‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬לתמיסת ‪ HCl‬בריכוז ‪( 37%‬במשקל) יש ‪ pH=-1.1‬בערך‪ ,‬ולעומת זאת לתמיסה רוויה של ‪ NaOH‬יש ‪pH=15‬‬ ‫בערך‪.‬‬ ‫ישנן כמה סיבות שבגללן ‪ pH‬שלילי אינו נפוץ והוא קשה למדידה‪:‬‬ ‫‪.1‬גם חומצות חזקות לא נפרדות לחלוטין ליונים כשהן בריכוז גבוה‪ .‬למשל‪ ,‬היינו מצפים כי תמיסת ‪ HCl‬של ‪12‬‬ ‫מול בליטר תוביל לערך ‪ .pH=-1.08‬בפועל‪ ,‬ערך ה‪ pH-‬של תמיסה זו גבוה יותר‪ ,‬משום שחלק מיוני המימן‬ ‫נותרים קשורים ליוני הכלור‪ .‬זה נובע מהעובדה שהמערכת מגיעה תמיד לשיווי משקל כלשהו‪ .‬אמנם בקבוע‬ ‫שיווי משקל הגדול מ ‪ 10‬בחזקת ‪ 10‬אומרים שהתגובה היא בלתי הפיכה כי כמות החומר המומרת חזרה‬ ‫לתוצרים היא זניחה‪ ,‬יחד עם זאת תמיד אפשר למצוא את עקבות כל החומרים בתמיסה‪.‬‬ ‫‪.2‬אלקטרודות זכוכית‪ ,‬המשמשות למדידת ‪ ,pH‬אינן רגישות דיין כדי למדוד במדויק ערכי ‪ pH‬שליליים‪,‬‬ ‫והתוצאות המתקבלות הן בדרך‪-‬כלל גבוהות מה‪ pH-‬האמיתי של התמיסה‪.‬‬ ‫תמיסות חומציות מאוד (‪ pH=-3.6‬ואף נמוך מכך) נמצאו בטבע (ראה ‪.)Nordstrom et al, 2000‬‬ ‫‪1‬‬

‫איזוטופ‬ ‫איזוטופים של יסוד כימי הם אטומים בעלי אותו מספר אטומי אך בעלי משקל אטומי שונה‪ .‬מקורה של המלה איזוטופ‪,‬‬ ‫ביוונית‪ = Ισος :‬שווה‪ = Τοπος ,‬מקום‪ ,‬ופירושה "אותו מקום"‪ ,‬בעובדה שאיזוטופים נמצאים באותו מקום בטבלה‬ ‫המחזורית של היסודות‪.‬‬ ‫כידוע‪ ,‬כל היסודות בנויים מאטומים‪ .‬האטום בנוי‪ ,‬באופן כללי‪ ,‬מגרעין‪ ,‬המורכב מפרוטונים ונייטרונים‪ ,‬ומאלקטרונים‬ ‫הסובבים סביב הגרעין‪.‬‬ ‫התכונה האטומית המבדילה בין חומר אחד למשנהו‪ ,‬היא מספר הפרוטונים שבגרעין‪ .‬מספר זה ‪ -‬הקרוי מספר אטומי של‬ ‫היסוד‪ ,‬והמייצג גם את מספר האלקטרונים של יסוד זה ‪ -‬קובע את תכונותיו הכימיות של החומר‪ ,‬וממנו נובעים צבעו‪,‬‬ ‫מרקמו‪ ,‬ותכונותיו המכניות‪.‬‬ ‫מספר הנייטרונים שבגרעין‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬יכול להשתנות מבלי לשנות את תכונותיו הכימיות של החומר‪ .‬פעמים רבות‬ ‫מספרם של הנייטרונים שווה למספר הפרוטונים (בפרט ביסודות הקלים)‪ ,‬אך הדבר אינו מחוייב‪ .‬מספר הפרוטונים‬ ‫והנייטרונים גם יחד קובע את המשקל האטומי ‪ -‬הנקרא גם מסה אטומית ‪ -‬של האטום‪ .‬משקל האלקטרונים קטן פי ‪1000‬‬ ‫ממשקל הפרוטון או הניוטרון ולכן זניח‪.‬‬ ‫הצורה הנפוצה של החומר בטבע היא "הצורה הטבעית" שלו‪ ,‬אך לעיתים קרובות ניתן למצוא אטומים של החומר עם מספר‬ ‫שונה של נייטרונים מן הצורה הטבעית‪ .‬צורה פחות נפוצה זו של החומר נקראת איזוטופ‪.‬‬ ‫בצורה הטבעית של גרעין המימן‪ ,‬למשל‪ ,‬יש פרוטון אחד‪ ,‬ואין נייטרון‪ .‬בנוסף קיימים אטומים של מימן להם יש נייטרון‬ ‫בגרעין‪ ,‬בנוסף לפרוטון ‪ -‬זהו איזוטופ של מימן הקרוי דאוטריום‪ .‬בריאקציות גרעיניות נוצר איזוטופ נוסף של מימן הקרוי‬ ‫טריטיום‪ ,‬ולו שני נייטרונים בגרעין‪.‬‬ ‫בניגוד לדוגמה זו‪ ,‬שבה לכל איזוטופ יש שם‪ ,‬מרבית האיזוטופים אינן קרויים בשם‪ ,‬אלא קרויים בשם הבנוי משם היסוד‬ ‫ומספר הפרוטונים והנייטרונים שבגרעינו‪ .‬אורניום‪ ,238-‬למשל הוא איזוטופ של אורניום שבגרעינו יש ‪ 238‬פרוטונים‬ ‫‪238‬‬ ‫ונייטרונים‪ .‬בכתיב הכימי מסומן האיזוטופ בסמל היסוד‪ ,‬שלפניו רשום‪ ,‬בספרות עיליות‪ ,‬מספר הפרוטונים והנייטרונים‪.‬‬ ‫‪ ,U‬למשל‪ ,‬הוא אורניום‪.238-‬‬ ‫קיומם של איזוטופים שונים לאותו יסוד גורם לכך שהמשקל האטומי‪ ,‬כפי שהוא מופיע בטבלה המחזורית של היסודות‪,‬‬ ‫אינו מייצג משקל אטומי של איזוטופ מסוים‪ ,‬אלא את המשקל האטומי המשוקלל‪ ,‬בהתאם לתפוצתם של האיזוטופים בטבע‪.‬‬ ‫אף שלמספר הנייטרונים בגרעין אין השפעה על התכונות הכימיות של היסוד‪ ,‬יש לו השפעה רבה על היציבות של הגרעין ‪-‬‬ ‫חלק מהאיזוטופים הם איזוטופים רדיואקטיביים‪ .‬לניקל‪ ,‬למשל‪ ,‬יש חמישה איזוטופים יציבים (הגרעין שלהם אינו מתפרק‬ ‫מעצמו)‪ ,‬איזוטופ אחד (ניקל‪ )59-‬שזמן מחצית החיים שלו הוא יותר מעשרת אלפים שנה‪ ,‬איזוטופ אחד (ניקל‪ )63-‬שזמן‬ ‫מחצית החיים שלו נמדד בשנים רבות ושלושה איזוטופים (ניקל‪ ,56-‬ניקל‪ ,57-‬ניקל‪ )66-‬שזמן מחצית החיים שלהם הוא‬ ‫פחות מעשרה ימים‪.‬‬

‫שימושי האיזוטופים‬ ‫בין אטומים זהים של אותו יסוד אי אפשר להבדיל בתהליכים כימיים‪ ,‬אך ניתן להבדיל בין איזוטופים שונים‪ .‬יצירת תרכובת‬ ‫מאיזוטופ מסוים מאפשרת מעקב אחר ההתנהגות של האטומים המרכיבים תרכובת זו בתערובת שבה נמצאים אטומים אלה‬ ‫גם בתרכובות אחרות‪ .‬דוגמה‪ :‬בחקר התנהגותו של הפנול (‪ )C6H5OH‬במים‪ ,‬משתמשים ב"מים כבדים" (‪ ,)D2O‬כלומר‬ ‫מים שהמימן בהם הוא האיזוטופ דיאוטריום‪ .‬בצורה זו ניתן להבחין בין המימן שבפנול ובין המימן שבמים‪ ,‬ולגלות שהפנול‬ ‫המומס במים מחליף אטומי מימן עם המים‪.‬‬ ‫לייצורה של פצצת אטום דרושים איזוטופים מסוימים דווקא‪ .‬הפעולה הקרויה "העשרת אורניום" היא בידודו של האיזוטופ‬ ‫הנדיר‪ ,‬אורניום‪ ,235-‬הנחוץ לייצור הפצצה‪ ,‬מתוך האורניום המצוי בטבע‪ ,‬שבו האיזוטופ הנפוץ הוא אורניום‪ .238-‬זהו‬ ‫אתגר טכנולוגי לא פשוט‪ ,‬עקב ההבדלים הפעוטים שבין האיזוטופים‬ ‫‪2‬‬

‫איזומר‬ ‫איזומר הוא אחד מתוך שתי תרכובות ואף יותר משתים‪ ,‬בעלות אותה נוסחה מולקולרית אבל מבנה (סדר) האטומים בה‪,‬‬ ‫שונה‪.‬‬ ‫איזומרים מרחביים ‪ -‬חומרים זהים במבנה הכימי שלהם ואינם דומים במבנה המרחבי שלהם‬

‫אל מתכות‬ ‫רב האל‪-‬מתכות נמצאות הצד הימני העליון של הטבלה המחזורית‪ .‬יוצא דופן הוא המימן‪ ,‬שמופיע בדרך כלל בצד השמאלי‬ ‫העליון יחד עם המתכות האלקליות‪ ,‬אבל הוא מתנהג ברוב המקרים כאל‪-‬מתכת‪ .‬שלא כמו מתכות‪ ,‬שמוליכות חשמל‪ ,‬רב‬ ‫אל‪-‬מתכות הן מבודדות או מבודדות למחצה‪ .‬אל‪-‬מתכות יכולות ליצור סריג יוני עם מתכות‪ ,‬או לחילופין קשר קוולנטי עם‬ ‫אל‪-‬מתכות ומתכות אחרות‪ .‬תחמוצת של אל‪-‬מתכת יוצרת חומצה‪.‬‬ ‫ישנן רק ‪ 17‬אל‪-‬מתכות ידועות‪ .‬חלק מהאל‪-‬מתכות (מימן‪ ,‬חנקן‪ ,‬חמצן‪ ,‬פלואור‪ ,‬כרום‪ ,‬ברום ויוד) הן דו‪-‬אטומיות ושאר הן‬ ‫רב‪-‬אטומיות‬ ‫אלקטרוליזה‬ ‫פירוק כימי של חומר על ידי זרם חשמלי (ביוונית אלקטרו = חשמל‪ ,‬ליזיס = פירוק)‪.‬לדוגמא ע"י הזרמת חשמל באופן‬ ‫מבוקר דרך אלקטרודות למים מזוקקים ניתן לפרק את המים (שהרכבם הכימי הוא ‪ )H2O‬לשני היסודות מהם המים‬ ‫מורכבים‪,‬חמצן ומימן‪ .‬בסוף התהליך (פירוק כימי) ייווצרו מימן וחמצן ביחס של ‪ 1:2‬כלומר תיווצר כמות כפולה של מימן‬ ‫מכיוון שיש שתי מולקולות מימן על כל אחת של חמצן‪.‬‬

‫אלקטרושליליות‬ ‫אלקטרושליליות (‪ )Electronegativity‬היא מידת יכולתו היחסית של אטום למשוך אלקטרונים אליו בקשר קוולנטי‪.‬‬ ‫המושג המקורי הוצע על‪-‬ידי לינוס פאולינג‪ ,‬כימאי‪-‬פיסיקאי‪ ,‬בשנת ‪.1932‬‬ ‫לאחר שנתיים פיתח ר‪.‬ס מוליקן דרך לחישוב ערכי אלקטרושליליות ‪:‬‬ ‫•ממוצע בין פוטנציאל יינון (אנרגיה הדרושה להרחקת אלקטרון מהאטום) לזיקה אלקטרונית (אנרגיה הדרושה‬ ‫להוספת אלקטרון לאטום במצב גזי)‪.‬‬ ‫הערכים המתקבלים לשיטתו של מוליקן הם ביחידות אנרגיה‪ ,‬לרוב באלקטרון וולט‪ .‬לפיכך‪ ,‬ישנם שתי טבלאות ‪ -‬טבלת‬ ‫מוליקן וטבלת פאולינג‪ .‬הנפוצה יותר בשימוש היא טבלת פאולינג‪ .‬טבלה מוכרת פחות היא טבלת אלרד‪-‬רוצ'או‪.‬‬ ‫מערך האלקטרונים באטום הוא אשר קובע את האלקטרושליליות ‪ -‬האטומים הקרובים להשלמת קליפתם החיצונית למבנה‬ ‫של גז אציל (הליום למשל) על‪-‬ידי הוספת אלקטרונים‪ ,‬הם בעלי אלקטרושליליות גבוהה יותר מאשר אלו המגיעים לקליפה‬ ‫חיצונית שלמה בעזרת מסירת אלקטרונים‪.‬‬ ‫אלקטרושליליות נמדדת תמיד בערכים חיוביים והאטום בעל האלקטרושליליות הגבוהה ביותר הינו הפלואור ‪ -‬אנרגיית יינון‬ ‫גבוהה וזיקה אלקטרונית גבוהה‪ ,‬בעל ערך אלקטרושליליות ‪ .4‬למתכות לעומת זאת‪ ,‬יש נטייה למסירת אלקטרונים ולכן הן‬ ‫מקבלות את הערכים הנמוכים ביותר של אלקטרושליליות ‪ -‬לדוגמא פרנציום‪ ,‬מתכת אלקאלית‪ ,‬מקבלת ערך ‪ ,0.7‬הנמוך‬ ‫ביותר‪.‬‬ ‫גזים אצילים הם יסודות כימיים שלהם קליפה חיצונית מלאה של אלקטרונים‪ ,‬ולכן אינם מתרכבים בקלות עם יסודות‬ ‫אחרים (השם גזים אצילים ניתן להם בזמן שהדעה היתה שאינם מתרכבים כלל)‪ .‬יסודות אלה הם‪ :‬הליום‪ ,‬נאון‪ ,‬ארגון‪,‬‬ ‫קריפטון‪ ,‬קסנון ורדון‪ .‬כל היסודות הללו הם גזים בטמפרטורת החדר‪ ,‬ולהם נקודות היתוך ונקודות רתיחה נמוכות מאוד‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫תכונתם של הגזים האצילים שלא להשתתף בריאקציות כימיות גרמה לקושי לזהותם‪ ,‬והראשון בהם‪ ,‬הליום‪ ,‬התגלה רק‬ ‫לאחר ניתוח ספקטרוסקופיה של השמש‪ ,‬וקיומו הוכח רק לאחר שויליאם רמזי בודד אותו‪.‬‬ ‫האנומליה של המים‪ ,‬אחת מתכונות המים המבדילה אותה משאר החומרים בעולם‪.‬‬ ‫באופן כללי נפח של חומר במצב מוצק קטן מהנפח של אותו חומר כשהוא במצב נוזל‪ .‬במים ישנה תופעה ייחודית שכאשר‬ ‫המים עוברים למצב מוצק הנפח שלהם דווקא גדל‪ ,‬תופעה זו נגרמת בשל המבנה שיוצרות מולקולות המים כאשר הן במצב‬ ‫מוצק‪.‬‬ ‫לתופעה זו יש השפעות רבות על חיינו ובין היתר זוהי גם הסיבה לכך שהקרחונים צפים על פני המים‪.‬‬ ‫הלוגן הוא כל יסוד השייך למשפחת ההלוגנים‪ :‬קבוצת יסודות אל‪-‬מתכתיים‪ ,‬רעילים‪ ,‬שמאכלסים את העמודה ה‪ 7-‬והלפני‬ ‫אחרונה בטבלה המחזורית ויש להם שבעה אלקטרונים ברמה החיצונית‪.‬‬ ‫ההלוגנים הם‪ :‬פלואור‪ ,‬כלור‪ ,‬ברום‪ ,‬יוד ואסטטין‪ .‬ההלוגנים מצויים בטבע בצורת מולקולות דו אטומית ובתרכובות רבות‪.‬‬ ‫כאשר הלוגן בא במגע עם מתכת‪ ,‬נוצר מלח‪.‬‬

‫חומצה‬ ‫חומצה היא חומר בעל פוטנציאל להעברת פרוטון‪ ,‬למעשה ‪( + H‬גרעין של מימן)‪ ,‬לחומר אחר‪ .‬השם "חומצה" ניתן לה על‬ ‫פי טעמה החמוץ‪.‬‬ ‫בתהליך "חומצה‪-‬בסיס" משתתפים שני חומרים‪ ,‬אחד משמש בתור חומצה‪ ,‬והוא מעביר את המימן לחומר השני‪ ,‬המשמש‬ ‫בתור בסיס‪ ,‬הקולט את גרעין המימן‪.‬‬ ‫דוגמא‪:‬‬

‫בתהליך זה מולקולת ה ‪ HCl‬שימשה בתור חומצה‪ ,‬ומולקולת ה ‪ H2O‬שימשה בתור בסיס‪ .‬במהלך תגובה של חומצה עם‬ ‫מים נוצרים יוני ‪( + H3O‬יוני הידרוניום)‪.‬‬ ‫בתהליך "סתירה" בין חומצה ובסיס מתקבלים מלחים‪ ,‬לדוגמא‪:‬‬

‫ישנן חומצות חזקות כמו ‪ HCl,HBr,HI‬והתחמוצות ‪ ,HNO3,H2SO4,HClO 4‬לעומת זאת רוב החומצות הינן חומצות‬ ‫חלשות ותהליך התגובה כמעט ואינו מתרחש (התגובה היא דו כיוונית)‬ ‫תמיסה חומצית היא תמיסה מימית בעלת ‪ pH‬נמוך מ‪.7 -‬‬

‫בסיס‪-‬בכימיה‪ ,‬בסיס הוא תרכובת אשר תורמת יוני ‪( OH-‬יוני הידרוקסיל) לתמיסה המימית שלה‪ .‬לבסיס יש‪ ,‬איפוא‪ ,‬ערכי‬ ‫‪ pH‬הנמצאים בין ‪ 7‬ל‪( 14-‬זאת בניגוד לחומצה‪ ,‬שערכיה הם בין ‪ 0‬ל‪.)7-‬‬ ‫כאשר בסיס מגיב עם חומצה‪ ,‬נוצרת תמיסה מלחית‪ .‬למשל‪ ,‬בתגובה בין נתרן הידרוקסילי (‪ )NaOH‬לבין חומצה מלחית (‬ ‫‪ )HCl‬בכמויות שוות‪ ,‬הבסיס והחומצה סותרים זה את זה לחלוטין ומתקבלת תמיסה נייטרלית של מלח שולחני (‪:)NaCl‬‬ ‫‪NaOH + HCl → NaCl + H2O‬‬

‫‪4‬‬

‫תרכובת חומצתית‪ ,‬המתפרקת ליונים באופן מושלם בתוך תמיסה מימים בתהליך‪:‬‬

‫כלומר‪ ,‬לא מתרחשת תגובה הפוכה‪.‬‬ ‫דוגמאות לכמה חמצות החזקות הן‪:‬‬ ‫•ההידרידים‪:‬‬ ‫‪o‬חומצה כלורית‪HCl ,‬‬ ‫‪o‬חומצה ברומית‪HBr ,‬‬ ‫‪o‬חומצה יודית‪HI ,‬‬ ‫•חומצות חמצניות‬ ‫‪o‬חומצה על‪-‬כלורית‪HClO4 ,‬‬ ‫‪o‬חומצה חנקתית‪HNO3 ,‬‬ ‫‪o‬חומצה גופרתית‪H2SO ,‬‬ ‫חומצה חנקתית (‪ )HNO3‬משמשת בתגובות כימיות רבות בין המפורסמות שבהן היא תגובת הניטרציה‪.‬‬ ‫בגלל שחומצה חנקתית משמשת לניטרציה קוראים לה גם חומצה ניטרתית‪.‬‬ ‫את החומצה החנקתית מפיקים באמצעות חנקת אשלגן (‪ )KNO3‬וחומצה גופרתית (‪.)H2SO4‬‬ ‫החומצה החנקתית מסוכנת מאוד למגע‪.‬‬ ‫בין השימושים של החומצה החנקתית‪ :‬לייצור דשנים‪ ,‬חומרי נפץ‪ ,‬ובטון‪.‬‬ ‫חומצה חנקתית היא חומר מחמצן חזק‪.‬‬ ‫כאשר חומצה חנקתית חשופה לאור או לחום היא משחררת תחמוצות חנקן‬ ‫חומצות אמינו הן יחידות המבנה הבסיסיות של חלבונים‪ .‬חומצה אלפא‪-‬אמינית מורכבת מקבוצת אמין‪ ,‬קבוצת‬ ‫קרבוקסיל‪ ,‬אטום מימן וקבוצת ‪ R‬משתנה‪ ,‬הקשורה לאטום פחמן הקרוי פחמן‪-‬אלפא‪ ,‬היות והוא קרוב לקבוצה‬ ‫הקרבוקסילית החומצית‪ .‬קבוצת ה‪ R-‬היא שרשרת הצד של החומצה‪ .‬חומצות אמינו נקשרות אחת לשניה בקשר המכונה‬ ‫קשר פפטידי‪.‬‬ ‫בטבע מוכרות מעל ‪ 500‬חומצות אמינו‪ ,‬חלקן אפילו נמצאו במרכיבי מטאוריטים‪ .‬מיקרואורגניזמים וצמחים מייצרים‬ ‫לעיתים חומצות אמינו יוצאות דופן‪.‬‬ ‫גוף האדם עושה שימוש בעשרים חומצות אמינו אשר עוברות תרגום מתוך רצפי הדנ"א ומהוות את החלבונים‪ .‬את כל‬ ‫חומצות הללו עשוי האדם לקבל מהמזון‪ .‬את חלקן הוא מסוגל לייצר בעצמו בעיקר בכבד שלו‪ .‬הוא מייצר אותן מחומרי‬ ‫הגלם שהתקבלו מהמזון‪ ,‬דהיינו חומצות אמינו אחרות שהתקבלו מהמזון‪ .‬את החומצות שהאדם מייצר בעצמו אין הוא חייב‬ ‫כמובן לקבל מהמזון ולכן הן נקראות "חומצות אמינו בלתי חיוניות"‪ .‬אלו הן החומצות‪ :‬אלאנין (‪ ,)Alanine‬אספרגין (‬ ‫‪ ,)Asparagine‬חומצה אספרטית (‪ ,)Aspartic acid‬גלוטמין‪ ,)Glutamine( ,‬חומצה גלוטמית (‪ ,)Glutamic acid‬גליצין‬ ‫(‪ ,)Glycine‬פרולין (‪ ,)Proline‬סרין ‪ ,))Serine‬ציסטאין (‪ )cysteine‬ו‪ -‬טירוזין (‪.)Tyrosine‬‬ ‫מבין חומצות האמינו שבהן עושה האדם שימוש‪ ,‬יש שמונה שאותן יש הכרח לקבל מהמזון מפני שהגוף אינו יכול ליצרן‬ ‫בעצמו‪ .‬לכן נקראות הן "חומצות אמינו חיוניות"‪ .‬אלן הן‪ :‬ליזין (‪ ,)lysine‬איזוליאוצין (‪ ,)isoleucine‬ואלין (‪)valine‬‬ ‫טריפטופאן (‪ ,)tryptophan‬ליאוצין ‪ ,) )leucine‬תריאונין (‪ )threonine‬פנילאלאנין (‪ )phenylalanine‬ומתיונין (‬ ‫‪ .)methionine‬בנוסף‪ ,‬חייב כל אדם לקבל מהמזון גם חומצה נוספת‪ ,‬חומצה חצי חיונית‪ ,‬היסטידין (‪ ,)histidine‬אשר‬ ‫למרות שהגוף יודע לייצר אותה‪ ,‬הנה מסתבר שהוא אינו מסנתז ומייצר אותה בכמות מספקת‪ .‬ואילו חומצה אחרת‪ ,‬הארגינין‬ ‫(‪ ,)arginine‬חצי חיונית גם היא‪ ,‬בעיקר עבור תינוקות וילדים הזקוקים לה בכמות העולה בהרבה על זו שאותה הם‬ ‫מסוגלים לייצר בעצמם‪.‬‬ ‫‪COOH‬‬

‫|‬ ‫‪H-C-R‬‬ ‫|‬ ‫‪NH2‬‬

‫‪5‬‬

‫כפי שניתן לראות מהמבנה הכללי‪ ,‬לכל חומצת אמינו יש לפחות צד אמיני אחד (החיובי) וצד קרבוקסילי אחד לפחות‬ ‫(השלילי)‪ .‬הקשר הפפטידי נוצר בין שתי קבוצות אלו‪ .‬ניתן לסווג חומצות אמינו לקבוצות על‪-‬פי מאפיינים כימיים מבניים‪.‬‬ ‫ערכי ה ‪ PKa‬של הקבוצה הקרבוקסילית הוא סביב ‪ 2‬ושל החומצה האמינית סביב ‪9.5‬‬

‫אמין(כימיה)‬ ‫אמינים הם מבנים כימיים ממשפחת האמוניה (‪ ,)NH3‬שבהם מימן אחד או יותר הוחלף בקבוצה אלקילית‪.‬‬

‫אמוניה‬

‫מבנה חומצת האמינו‬

‫אמיד (‪ )amide‬תרכובת אורגנית המכילה קבוצה קרבוקסילית הקשורה לחנקן‬

‫תרכובת אורגנית היא תרכובת הפחמן‪ ,‬שסימולו הכימי הוא ‪ .C‬במקרים ספורים‪ ,‬למשל פחמן חד חמצני‪ ,‬תרכובת הפחמן‬ ‫אינה נחשבת לתרכובת אורגנית‪ ,‬אך זהו מקרה מיוחד ולא נפוץ‪ .‬יסוד נפוץ נוסף בתרכובות אורגניות הוא המימן‪ .‬פרט‬ ‫ליסודות האלה‪ ,‬גם חמצן‪ ,‬חנקן זרחן ומספר יסודות נוספים מרכיבים את התרכובות האורגניות‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬המולקולה של‬ ‫תרכובת אורגנית תהיה גדולה ומסועפת‪.‬‬ ‫תרכובת אורגנית שנוצרת באורגניזם החי קרויה חומר אורגני‪ .‬תרכובות אורגניות רבות מיוצרות בתעשייה הכימית‪.‬‬ ‫תרכובות אורגניות לדוגמה‪:‬‬ ‫•גלוקוז‪ ,‬לקטוז וסוכרים אחרים‪.‬‬ ‫•חלבונים וחומצות אמיניות‪.‬‬ ‫•שומנים ושמנים‪.‬‬ ‫תרכובות אורגניות נחקרות בתחום של הכימיה הנקרא כימיה אורגנית‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫מולקולה (או פרודה)‪ :‬מספר אטומים המחוברים ביניהם בקשר כימי‪ .‬המולקולה היא החלק הקטן ביותר של תרכובת כימית‬ ‫ששומר על תכונותיה‪ .‬מולקולה עשויה להיות מורכבת מאטומים זהים כמו מולקולת חמצן‪ ,O2 ,‬שמורכבת משני אטומי‬ ‫חמצן‪ ,‬או מאטומים שונים כמו מולקולת מים ‪ .H2O‬היא יכולה להיות מורכבת משני אטומים כמו מולקולת החמצן‪ ,‬מעשרות‬ ‫אטומים כמו מולקולת סוכר‪ ,‬או ממיליוני אטומים כמו מולקולת ‪.DNA‬‬ ‫המולקולה יכולה להיות מתוארת ע"י הנוסחה האמפירית שלה שמתארת כמה אטומים מכל סוג יש בה‪ .‬כך הנוסחה‬ ‫האנליטית של מים היא כאמור ‪ .H2O‬אולם עבור מולקולות מסובכות הנוסחה האמפירית אינה מספיקה בשביל לתאר באופן‬ ‫ייחודי את המולקולה‪ .‬כך אותה נוסחה אמפירית ‪ C2H6O‬יכולה לתאר שני חומרים בעלי תכונות שונות לחלוטין כמו אתנול‬ ‫שנוסחתו הכימית היא ‪ ,CH3CH2OH‬ואתר דו‪-‬מתילי ‪.CH3OCH3‬‬

‫קבוצות פונקציונליות‪:‬‬ ‫אלקַאנים‬ ‫שרשרות ישרות של פחמימנים הנקראות אלקַאנים מקבלות את הסיומת "‪ַ-‬אן"‪ .‬בנוסף לכך לוקחים בחשבון את מספר‬ ‫האטומים של פחמן שיש בתרכובת‪ ,‬לפי השם המקובל או היווני‪ ,‬לפי הטבלה הבאה‪:‬‬ ‫מספר פחמנים ‪3 2 1‬‬ ‫תחילית‬

‫‪4‬‬

‫‪5‬‬

‫‪6‬‬

‫‪7‬‬

‫‪8‬‬

‫‪11 10 9‬‬

‫דֶ אונְד‬ ‫פֶ הֶ הֶ‬ ‫מֶ אֶ פְרו‬ ‫אוקט נון‬ ‫בוט‬ ‫ק ֶק‬ ‫נְט קְס פְט‬ ‫ת ת פ‬

‫‪12‬‬ ‫דודֶק‬

‫לדוגמא‪ ,‬האלקאן הפשוט ביותר הוא מתאן ‪ CH4 -‬והפחמימה בעלת תשעה פחמנים היא נונאן ‪CH3)CH2(7CH3 -‬‬ ‫אלקאנים טבעתיים מקבלים את התחילית "ציקלו" לדוגמא ציקלובוטאן ‪ C4H8 -‬ו ‪ C6H12‬הוא ציקלוהקסן‪.‬‬

‫לאלקאנים מסועפים קוראים בדומה לאלקאנים בעלי השרשרת הלא מסועפת עם קבוצת אלקיל ( המצורפת‪ .‬הם קידומת‬ ‫ספרותית‪ ,‬המציינת איפה נוספה הקבוצה החדשה‪ ,‬תוך כדי שסופרים מסוף השרשרת‪ .‬שם הקבוצה החדשה הוא כמו בטבלה‬ ‫למעלה‪ .‬לדוגמא‪ CH3( 2CHCH3 :‬שמה הטריוויאלי של התרכובת הוא איזובוטאן השם התקני הוא ‪ 2‬מתילפרופאן‪ .‬כאשר‬ ‫מדובר בשרשרת כה קצרה לא חייבים לציין את מספר הפחמן שאליו מחוברת הקבוצה החדשה ואפשר לקרוא לחומר מתיל‬ ‫פרופאן (‪ 1‬מתיל בוטאן זהו חומר זהה לפרופאן)‪.‬‬ ‫עירפול מסוים בקשר למיקום הפחמן הראשון באקיל (הקבוצה שנוספת לשרשרת העיקרית)‪ ,‬סופרים כך‪ ,‬שנבחר המספר‬ ‫הנמוך האפשרי‪ .‬לדוגמא‪( )CH3(2CHCH2CH3 :‬איזופנטאן) יקרא לפי ‪ IUPAC 2‬מתילבוטאן ולא ‪ 3‬מתילבוטאן‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫אם יש מספר אלקילים זהים בגודלים‪ ,‬מחוברים לשרשרת הראשית‪ ,‬יבוא פסיק בין המספרים המציינים את המיקום של‬ ‫האלקיל על השרשרת והתרכובת תקבל תחילית די‪ ,‬טרי‪ ,‬טטרה וכו'‪ .‬לדוגמא‪ C)CH3(4 ) 2,2 :‬דימתילפרופאן)‪ .‬אם נוספות‬ ‫קבוצות אלקיליות שונות‪ ,‬הן נכתבות לפי סדר הא"ב עם הפרדה בעזרת פסיקים‪-3( .‬אתיל‪ 4 ,‬מתילהקאסן)‪ .‬במתן שמות‬ ‫מתיחסים לשרשרת הארוכה ביותר כאל השרשרת העיקרית‪ ,‬לכן מתילפרופאן ולא פרופיןמתאן‪ ,‬למרות שאין כמובן הבדל‬ ‫בנוסחת המבנה של החומרים האלו‪.‬‬

‫אם יש תרכובת המורכבת מהרבה שרשראות מסועפות‪ ,‬מונים את הספירה מהנקדת החיבור של השרשרת העיקרית‪.‬‬ ‫לדוגמא‪-2(-4 :‬מתילפנטאן)אוקטאן‪ .‬שרשרת האוקטן עם שרשרת הצד‪ ,‬המחוברת לפחמן הרביעי של אוקטן‪ ,‬והיא בעצמה‬ ‫מורכבת משרשרת עיקרית של פנטאן עם מתיל המחובר לפחמן השני של הפנטאן‪.‬‬

‫אלקֶנִים ואלקִינִים‬ ‫אלקנים הם פחמימות עם קשר כפול ואלקינים הם פחמימות עם קשר משולש‪.‬‬

‫אלקנים מקבלים את הסיומת אֶן (‪ )ENE‬עם המספר המצביע על מיקום הקשר הכפול בשרשרת‪ CH2=CHCH2CH3 .‬הוא‬ ‫‪ 1‬בוטֶן‪.‬‬ ‫אם יש מספר קשרים כפולים‪ ,‬תבוא הסיומת ‪-‬דיאן או טריאן וכו' בהתאם למספר הקשרים הכפולים‪ ,‬עם תנועת א נוספת‬ ‫באמצע המילה‪ .‬לדוגמא‪ H2=CHCH=CH2 :‬הוא ‪ 1,3‬בוטאדיאן‪ .‬לאיזומרים הפשוטים מהצורה של ציס וטראנס נכתבים‬ ‫עם הקידומת המתאימה‪ ,‬כלומר ‪ -‬ציס פנטן או טראנס פנטן‪ .‬לאיזומרים מורכבים יותר יש את כללי קאן אינגולד‪.‬‬ ‫אלקינים מקבלים את שמותיהם בצורה דומה‪ ,‬כאשר הסיומת היא ‪-‬אין המצביע על קשר כפול‪ ,‬לדוגמא‪ :‬פרופין או אתין‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫כהלים‬

‫כהלים (‪ )R-OH‬לוקחים את הסיומת ‪-‬אול ומצמידים אותה לשם האלקאן המתאים להם לפי מספר הפחמנים לדוגמא ‪1‬‬ ‫פרופאנול ‪ CH3CH2CH2OH -‬גם כאן הספרה ‪ 1‬באה לציין את מקום הקבוצה הפעילה‪ .‬אם לשרשרת העיקרית יש כמה‬ ‫קבוצות ‪ OH‬תיכתב הסיומת ‪-‬דיאול‪ ,‬טריאול וכך הלאה לפי מספר קבוצות ההידרוקסיליות‪ .‬לדוגמא‪ 1,2 :‬אתאדיאול(השם‬ ‫הטריוויאלי אתילן גליקול) ‪CH2OHCH2OH‬‬

‫אם יש יותר מקבוצה פעילה אחת (ראה מספר היחוס למטה)‪ ,‬תבוא הקידומת "הידרוקסי" כמו במקרה של חומצה‬ ‫הידרוקסיפרופאנואית ‪CH3CHOHCOOH -‬‬

‫אלקיל הלידים‬

‫‪9‬‬

‫קבוצה פעילה המורכבת מהלוגנים תקבל תחילית בהתאם לשם ההלוגן כמו כלורו‪ ,-‬ברומו‪ -‬וכו‪ .‬לדוגמה טריכלורומתאן‬ ‫(כלורופורם) ‪CHCl3‬‬

‫קטונים‬

‫קטונים (‪ )R-CO-R‬מקבלים את הסיומת ‪-‬און עם מספר המציין את מקום הקבוצה הפעילה‪ .‬לדוגמא‪ 2 :‬פרופאאון (אצטון)‬ ‫‪ .CH3COCH3‬אם יש יותר מקבוצה פעילה אחת‪ ,‬החומר יקבל את הקידומת ‪-‬אוקסו‪ .‬לדוגמה‪ :‬אוקסוהקסאנאל ‪CH3CH2 -‬‬ ‫‪CH2COCH3CHO‬‬

‫אלדהידים‬

‫אלדהידים (‪ )R-CHO‬מקבלים את הסיומת ‪ַ-‬אל‪ .‬היות וקבוצתם הפעילה יכולה לבוא אך ורק בסוף השרשרת‪ ,‬אין צורך‬ ‫במספר המציין את מקום הקבוצה הפעילה‪ HCHO .‬הוא מֶתַנַאל (פורמלדהיד) ואילו ‪ CH3CHO‬הוא אֶתַאנַאל‬ ‫(אצטילדהיד)‪ .‬אם יש קבוצות פעילות נוספות‪ ,‬הפחמן האלדהידי תמיד נספר ראשון‪.‬‬ ‫אם האלדהים הוא חלק משרשרת גדולה יותר ויש צורך בתחילית‪ ,‬משתמשים בתחילית אוקסו כמו בקטונים‪ .‬לדוגמא חומצה‬ ‫‪ 3‬אוקסופרופאנואית ‪ CHOCH3COOH‬כאשר המספר יציין את סוף השרשרת‪ .‬אם הפחמן של הקבוצה הקרבונילית לא‬ ‫נמצא בתוך השרשרת (כמו במקרה של ציקלואלדהידים) משתמשים בתחילית ‪" -‬פורמיל" או הסיומת ‪"-‬קארבאלדהיד‪.‬‬ ‫לדגומא ציקלוהקסאנקארבאלדהיד ‪C6H11CHO -‬‬ ‫‪10‬‬

‫חומצות קרבוקסיליות‬

‫החומצות הקרבוקסליות מקבלות את הסיומת ‪ַ" -‬אנואִית"‪ .‬כמו לאלדהידים‪ ,‬הפחמן הקרבוקסילי הוא הראשון‪ ,‬אך לא‬ ‫מציינים את מספרו‪ .‬לדוגמא חומצה מֶתַאנואִית (פורמית) ‪ HCOOH-‬וחומצה אתאנואית (חומצת חומץ) ‪.CH3COOH‬‬ ‫אם יש מספר קבוצות קרבוקסיליות על אותה שרשרת אז תבוא הקידומת ‪" -‬די" ‪"- ,‬טרי" וכו'‪ .‬במקרה הזה הפחמנים‬ ‫הקרבוקסילים לא נחשבים לחלק מהשרשרת ולא מונים אותם בספירה הכללית‪ .‬דוגמא‪ :‬חומצה ציטרית נקראת חומצה ‪2‬‬ ‫הידרוקסי ‪ 1,2,3‬פרופאנטריקרבוקילית ולא חומצה ‪ 2‬קרבוקסי הדרוקסיפנטאנואית‪.‬‬

‫אתרים‬

‫אתר (‪ )R-O-R‬מורכבים משתי שרשרות פחמנים‪ ,‬המחוברות באטום חמצן‪ .‬השרשרת היותר קצרה נחשבת לראשונה‪,‬‬ ‫ומקבלת את הסיומת ‪-‬אוקסי‪ ,‬ואילו השרשרת הארוכה הופכת כולה לסיומת של השרשרת הקצרה‪ .‬לדוגמא מתאאוקיאתאן ‪-‬‬ ‫‪ CH3OCH2CH3‬אם החמצן לא מחובר לסופה של של השרשרת העיקרית‪ ,‬יבוא מספר המציין את מיקום החמצן‪.‬‬

‫אסטרים‬

‫אסטר (‪ )R-CO-C-R‬מקבל את הסיומת ‪"-‬ואט" לשרשרת הקרבונילית‪ .‬לדוגמא‪ :‬מתיל מתַאנואט הוא ‪CH3COOCH3 ,‬‬ ‫‪ HCOOCH3‬הוא מתיל אתנואט‪.‬‬

‫אם הקבוצה האלקילית לא מחוברת לקצה השרשרת‪ ,‬מיקום קשר האסטר‪ ,‬יקבל את הסיומת ‪-‬איל‪ .‬לדוגמא‪ 2 :‬בוטיל‬ ‫פרופאנאט ‪CH3CH2CCH3OOCH2CH2CH3 -‬‬

‫‪11‬‬

‫אמינים ואימידים‬

‫אמינים (‪ )R-NH2‬נקראים על פי שרשרת האלקאן עם הסופיקס ‪ -‬אמין לדוגמה‪ :‬מתאלאמין ‪ CH3NH2 -‬אם יש צורך‪,‬‬ ‫מציינים את מיקום הקשר האמיני והתרכובת מקבלת את קידומת ‪" -‬אמינו"‬ ‫אמינים שניוניים (מהצורה של ‪ )R-NH-R‬השרשרת הארוכה ביותר מחוברת לאטום החנקן ומקבלת את השם של האמין‬ ‫הראשוני‪ .‬לשרשרת השניה מתיחסים כמו אל אלקיל עם הקידומת ‪" -‬אן"‪ .‬לאמינים השלישוניים קוראים בצורה דומה‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬אן‪-‬מתילאתאנאמין ‪ CH3NHCH2CH3 -‬או אן ‪ -‬מתילאתילפרופאנאמין ‪CH3CH22N)CH3CH2CH2CH3 -‬‬

‫אמידים (‪ )R-CO-NH2‬מקבלים את הסיומת ‪" -‬אמיד" אין צורך לציין את המיקום‪ ,‬היות והם תמיד מסיימים את השרשרת‪.‬‬ ‫לדוגמא אתאנאמיד (אצטאמיד) הוא ‪ CH3CONH2 -‬במקרה של אמיד שניוני או שלישוני משתמשים בכללים של האמינים‬ ‫השניוניים והשלושוניים‪.‬‬

‫תרכובות טבעתיות‬

‫לציקלואלקאנים ותרכובות ארומאטיות מתיחסים כאל השרשרת המרכזית ומונים את מיקום הקבוצות הנוספות על פני‬ ‫הטבעת‪ .‬לדוגמא שלושת האיזומרים של קסילן‪ ,CH3C6H4CH3 :‬מקבלים את התחיליות "אורטה‪ "-‬ו"פארה‪ "-‬הם ‪1,2‬‬ ‫דימילבזנזן‪ 1,3 ,‬דימתילבנזן ו ‪ 1,4‬דימתילבנזן‪ .‬גם הטבעת עצמה יכולה להיות הקבוצה הפונקציונלית ואז תקבל את‬ ‫הקידומת ‪ -‬ציקלו כמו ציקלובנזן‪.‬‬ ‫‪12‬‬

‫מונחי ‪ IUPAC‬הופכים למסובכים יותר לתרכובות המכילות יותר מטבעת אחת או מכילות קבוצות פעילות שונות‬ ‫המקושרות לטבעת‪ ,‬לדוגמא‪ :‬פנול‪ ,‬פוראן‪ ,‬אינדול וכו'‪.‬‬

‫סדר העדיפות של הקבוצות הפעילות‬ ‫כאשר התרכובות מכילות יותר מקבוצה פעילה אחת‪ ,‬סדר העדיפות יקבע את התחיליות והסיומות‪ .‬יש יוצא מהכלל ‪-‬‬ ‫תרכובות בעלות קשרים כפולים או משולשים יכולות לקבל רק את הסיומת אן או אין‪.‬‬ ‫•אטום‪ :‬הבסיסי של יסוד כימי‪.‬‬ ‫•גרעין האטום‪ :‬גוף פיזיקלי המרכיב את עיקר האטום מבחינת המסה‪ ,‬אך הרבה יותר קטן ממנו בנפח‪.‬‬ ‫•מספר אטומי‪ :‬מספר הפרוטונים בגרעין האטום‪ ,‬זהו המאפיין של יסוד כימי‪.‬‬ ‫•מספר מסה‪ :‬מספר הפרוטונים והנויטרונים בגרעין האטום‪.‬‬ ‫•איזוטופ‪ :‬אטומים בעלי מספר אטומי זהה ומספר נייטרונים שונה‪.‬‬ ‫•משקל אטומי‪( :‬גם‪ :‬מסה אטומית) המסה האופיינית לאטום של יסוד כימי או איזוטופ מסויים‪ ,‬מובעת ביחידות‬ ‫מסה אטומיות‪.‬‬ ‫•ביקוע גרעיני‪ )fission( :‬פירוק מלאכותי של גרעין אטום‪.‬‬ ‫•היתוך גרעיני‪ )fusion( :‬מיזוג של גרעיני אטומים שונים‪.‬‬ ‫•רדיואקטיביות‪ :‬התפרקות גרעין אטום בלתי יציב תוך פליטת קרינה‪.‬‬ ‫•זמן מחצית חיים‪ :‬הזמן הנחוץ למחצית מאטומי יסוד רדיואקטיבי להתפרק‪.‬‬ ‫•נוקליאון‪ :‬שם כללי לחלקיק אלמנטרי בתוך גרעין האטום (כגון פרוטון או נייטרון)‪.‬‬ ‫•הכוח הגרעיני החזק‪ :‬הכוח הפועל בין הנוקליאונים‪.‬‬ ‫•קווארק‪ :‬חלקיק יסוד‪ .‬כל נוקליאון‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬מורכב משלושה קווארקים‪.‬‬ ‫•חלקיק אלמנטרי‪ :‬חלקיק יסוד‪ .‬במקור ‪ -‬חלקיק שאינו מורכב מחלקיקים אחרים‪ ,‬אך מאז טביעת מונח זה‪ ,‬גילו כי‬ ‫חלק ניכר מהחלקיקים שבעבר כונו "אלמנטריים" אינם אלמנטריים כלל והעיקר‪.‬‬ ‫•ספין‪ :‬תכונה בסיסית של חלקיקים‪ .‬מבדילה בין פרמיונים לבוזונים‪.‬‬ ‫•פרמיון‪ :‬חלקיק אלמנטרי שהספין שלו הוא שבר‪ .‬חלקיק חומר בסיסי (הקווארקים והאלקטרונים הם פרמיונים)‪.‬‬ ‫•בוזון‪ :‬חלקיק אלמנטרי שהספין שלו הוא שלם‪ .‬חלקיק נשא של כח (הפוטונים והגלואונים הם בוזונים)‪.‬‬ ‫•האדרון‪ :‬חלקיק המורכב מקווארקים המוחזקים יחדיו על ידי גלואונים‪ .‬האדרון יכול להיות באריון המורכב‬ ‫משלושה קווארקים או מזון (חלקיק) המורכב מקווארק ואנטי‪-‬קווארק‪ .‬לאחרונה התגלו גם חלקיקים בלתי יציבים‬ ‫ביותר המורכבים מחמישה קווארקים‪.‬‬ ‫•באריון‪ :‬האדרון המורכב משלושה קווארקים‪ .‬באריון יכול להיות נוקליאון או היפרון‪.‬‬ ‫•פרוטון‪ :‬חלקיק אלמנטרי בעל מטען חשמלי חיובי הנמצא בגרעין האטום‬ ‫•נייטרון‪ :‬חלקיק אלמנטרי חסר מטען חשמלי הנמצא בגרעין האטום‬ ‫•מזון‪ :‬האדרון המורכב מקווארק ומאנטי‪-‬קווארק מסוג שונה‪ .‬כל המזונים המוכרים אינם יציבים‪.‬‬ ‫•גלואון‪ - :‬חלקיק נשא של כוח הצבע‪ ,‬הכוח המחבר יחדיו את הקווארקים בליבו של האדרון‪.‬‬ ‫•אלקטרון‪ :‬חלקיק אלמנטרי בעל מטען שלילי‪.‬‬ ‫•אורביטל‪( :‬מסלול)‪.‬‬ ‫•יינון‪ :‬הוצאת אלקטרון מאטום‪.‬‬ ‫•אנרגיית יינון‪ :‬האנרגיה הדרושה להוצאת אלקטרון מסוים מהאטום‪.‬‬ ‫•רמת אנרגיה‪ :‬סידור פוטנציאלי של אלקטרונים באטום המבטא דמיון במצבם האנרגטי‪.‬‬ ‫‪13‬‬

‫•תת‪-‬רמת אנרגיה‪ :‬סידור פוטנציאלי של אלקטרונים ברמת אנרגיה המבטא דמיון במצבם האנרגטי‪.‬‬ ‫•רדיוס אטומי‪ :‬סידור אנרגטי פוטנציאלי של אלקטרון או זוג אלקטרונים באטום‪.‬‬ ‫•פוזיטרון‪ :‬חלקיק אלמנטרי השקול לאלקטרון בכל תכונותיו מלבד מטענו החיובי‬ ‫•נייטרינו‪ :‬חלקיק אלמנטרי חסר מטען‪ .‬מתקבל כחלק מקרינת בטא‪.‬‬ ‫•פוטון‪ :‬חלקיק אור חסר מסה ומטען חשמלי‬ ‫•קרינה‪ :‬צורת מעבר של אנרגיה שאינה תלויה בחומר מתווך‪.‬‬ ‫•קרינת אלפא‪ :‬קרינה המורכבת מגרעיני הליום‪.‬‬ ‫•קרינת בטא‪ :‬קרינה המורכבת מאלקטרונים או פוזיטרונים‪.‬‬ ‫•קרינת גמא‪ :‬קרינה המורכבת מפוטונים (קרינה אלקטרומגנטית)‪.‬‬

‫מים‬ ‫מים הם תרכובת שהמולקולה שלה מורכבת משני אטומים של מימן ואטום אחד של חמצן‪ .‬סימולם הכימי של המים הוא ‪H2‬‬ ‫‪.O‬‬ ‫בלחץ האוויר בגובה פני הים בכדור הארץ המים קופאים באפס מעלות צלזיוס ולפיכך הם במצב המוצק שלהם (המכונה‬ ‫"קרח") בטמפרטורות נמוכות מטמפרטורה זו‪ .‬בין אפס מעלות למאה מעלות צלסיוס המים נמצאים במצב צבירה נוזלי‪.‬‬ ‫במאה מעלות צלזיוס המים רותחים ועוברים למצב צבירה גזי המכונה אדי מים‪.‬‬ ‫בגובה רב או למשל במקומות כמו פני השטח של מאדים‪ ,‬שם לחץ האוויר קטן בהרבה מזה של כדור הארץ (ליתר דיוק‬ ‫במאדים הוא אחוז אחד מזה של כדור הארץ) המים רותחים כבר בשבע מעלות צלזיוס ולכן נמצא מים במאדים במצב מוצק‬ ‫או גזי אך כמעט שלא במצב נוזלי‪ .‬מטפסי הרים‪ ,‬למשל בגובה ‪ 5,000‬מטרים בהימלאיה‪ ,‬יודעים שהמים רותחים‬ ‫בטמפרטורה של כשבעים מעלות‪.‬‬ ‫למים מספר תכונות כימיות ופיסיקליות מעניינות הנובעות בעיקר מהקיטוב של מולקולת המים‪:‬‬ ‫•האנומליה של המים ‪ -‬בטמפרטורות שבין ארבע לאפס מעלות צלסיוס‪ ,‬המים מתפשטים בקירור‪ ,‬בשונה מרוב‬ ‫החומרים האחרים‪ .‬כך קורה שהמים במצבם המוצק (קרח) צפופים פחות מהמים במצבם הנוזל‪.‬‬ ‫•המים משמשים כממיס אוניברסלי של חומרים קוטביים ויוניים‪.‬‬ ‫•המים‪ ,‬בעזרת תכונות חומציות‪-‬בסיסיות שלהם (‪ )2H2O → OH-+ H3O+‬ובעזרת יונים המומסים בהם מאפשרים‬ ‫הולכת חשמל (מים מזוקקים לא יעבירו חשמל בצורה טובה כל כך ‪ ,‬היות וקבוע שיווי המשקל של התפרקות המים‬ ‫לחומצה ובסיס נמוך (בערך ‪ 10‬בחזקת ‪))-14‬‬ ‫•למים יש חום סגולי גבוה מאוד‪.‬‬

‫מתכת היא חומר שמורכב מאטומים שלאלקטרונים שלהם‪ ,‬אשר נמצאים ברמה אחרונה אנרגית יינון נמוכה (‪energy of‬‬ ‫‪ .)ionization‬כתוצאה מכך חלק או כל האלקטרונים של הרמה האחרונה נמשכים בצורה חלשה לגרעין‪ .‬מתכות הן אחת מ‬ ‫‪ 2‬או ‪ 3‬הקבוצות המרכיבות את יסודות הטבלה המחזורית (תלוי בספר‪ .‬חלק אומרים שיש שתי קבוצות וחלק שיש ‪.)3‬‬ ‫הקבוצות האחרות הן‪ :‬אל‪-‬מתכות ומטאלואדים (‪ )metalloid‬בטבלה המחזורית נמצאים משמאל‪ .‬לקו האלכסוני המתחיל‬ ‫מבור ונמשך עד ל ‪At‬‬ ‫במתכת טהורה האטומים יוצרים סריג‪ ,‬כאשר אלקטרוני הערכיות אינם קשורים לאטום מסויים‪ ,‬אלא נמצאים בכל הסריג‪.‬‬ ‫רוב המתכות מתאפיינות במספר תכונות בולטות‪ :‬הן בדר"כ מבריקות‪ ,‬בעלות צפיפות גבוהה (לכן יוצרות צליל גבוה‪ ,‬תוך‬ ‫הקשה עליהם)‪ ,‬קשיחות‪ ,‬בעלות טמפרטורת התכה גבוהה ומוליכות חום וחשמל‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫כאשר מתכות מתרכבות עם אל‪-‬מתכות‪ ,‬האטומים שלהם מוסרים את אלקטרוני הערכיות והופכים ליונים חיוביים‪ .‬היונים‬ ‫החיוביים של המתכת והיונים השליליים של האל‪-‬מתכת יוצרים סריג יוני‬ ‫פולימר (‪ )Polymer‬הוא שרשרת ארוכה של מולקולות שחוזרות על עצמן ‪ n‬פעמים‪ .‬שם נוסף של פולימר הוא "מולקולת‬ ‫ענק"‪ .‬יחידת הבנין של הפולימר נקראת מונומר‪.‬‬ ‫פולימרים מלאכותיים מעשה ידי אדם הם כל סוגי הפלסטיק‪ ,‬בהם פוליאתילן‪ ,‬פוליאמיד (ניילון)‪ ,‬פוליקרבונט‪ ,‬פוליאוריתן‬ ‫ועוד‪ .‬פולימרים מלאכותיים משמשים כמעט בכל התעשיות‪ ,‬כמו רכב‪ ,‬מחשבים‪ ,‬בינוי ועוד‪ .‬חלקים מסויימים באקדחים‬ ‫מסויימים (גלוק‪ ,‬למשל‪ ,‬אך לא רק) עשויים מחומר פולימרי‪ .‬כל החומרים הפלסטיים הם פולימרים‪ ,‬אבל לא כל פולימר‬ ‫הוא חומר פלסטי‪.‬‬ ‫השרטוט הבא מדגים פולימריזציה של אתן לפוליאתן‪:‬‬

‫‪ CIS‬ו ‪TRANS‬‬ ‫וטראנס הינם שני סוגי איזומרים של אלקנים ופחמימנים אחרים‪.‬‬ ‫באלקנים ישנו זוג פחמנים המחוברים בקשר כפול‪ .‬כאשר לזוג פחמנים אלו קשורים (בקשר קוולנטי) אטומי מימן‪ ,‬כך‬ ‫שלכל פחמן קשור אטום מימן בקשר אחד ואטום או חומר אחר בקשר השני (כך שאין סימטריה) ישנו איזומר ציס ואיזומר‬ ‫טראנס‪ .‬איזומר ציס מתקבל כאשר שני המימנים נמצאים באותו צד (שניהם מעל או מתחת לפחמנים שאליהם הם קשורים)‬ ‫ואיזומר טרנס מתקבל כאשר המימנים ממוקמים בצדדים מנוגדים‪ .‬כאשר מספר הפחמנים שווה בשני איזומרים‪ ,‬ואחד מהם‬ ‫הוא ציס והשני טראנס‪ ,‬אזי טמפרטורת ההיתוך וטמפרטורת הרתיחה של איזומר הטראנס גבוהות מאילו של איזומר הציס‪.‬‬ ‫ניתן כמה דוגמאות להמחשה‪:‬‬ ‫‪.1‬לנוסחה‪ ,CHBr = CHBr :‬יש איזומרים ציס וטרנס‪ ,‬כי ניתן להפוך את מיקומו של מימן הקשור לאחד‬ ‫מהפחמנים כך שיהיה באותו צד של המימן השני (ציס) ובצד הנגדי (טראנס)‪.‬‬ ‫‪.2‬לנוסחה‪ ,CH3 - CH = CH – CH3 :‬יש איזומרים ציס‪-‬טרנס מפני שאם נהפוך את המיקום בין המימן למתיל‪,‬‬ ‫הקשורים לפחמן השני‪ ,‬נקבל איזומר ציס ואיזומר טראנס‪.‬‬ ‫‪.3‬לנוסחה‪ ,CH2 = CHBr :‬אין איזומר ציס‪ ,‬ואיזומר טראנס מפני שהפחמן הראשון הוא סימטרי‪ ,‬יש מימנים‬ ‫משני צדדיו‪ .‬לכן אם נחליף את מקומות המימנים באותו פחמן לא נקבל איזומר חדש‪ .‬ולכן אין איזומרים ציס‪-‬‬ ‫טראנס‪.‬‬

‫סוגי קשרים‬ ‫קשר יוני הינו קשר כימי בין שני יונים או יותר‪ ,‬אחד בעל מטען חשמלי חיובי והשני שלילי‪ .‬הקשר נוצר ע"י משיכה‬ ‫אלקטרו סטטית בין שני יונים‬

‫הסיבה ליצירת הקשר‬ ‫כל החומרים בטבע‪ ,‬ככל זה גם האטומים שואפים להגיע למצב יציב‪ .‬המצב היציב הוא המצב שבו החומר נמצא ברמת‬ ‫האנרגיה הנמוכה ביותר‪ .‬היסודות היציבים ביותר הם הגזים האצילים‪ ,‬לכן היסודות שואפים להגיע למערך הגז האציל‪ .‬יש‬ ‫יוצאים מהכלל שלגביהם ישנה רמת האנרגיה נמוכה יותר מאשר במערך הגז האציל‪.‬‬ ‫על מנת להגיע לאיזון זה‪ ,‬האטומים מוסרים‪ ,‬מקבלים או משתפים אלקטרונים‪.‬‬ ‫‪15‬‬

‫דוגמא‬ ‫הקשר היוני בין אלומיניום וחמצן‪.‬‬ ‫לאלומיניום יש ‪ 3‬אלקטרונים ברמתו האחרונה‪ ,‬ולחמצן ‪.6‬‬ ‫על כן‪ ,‬כל אטום חמצן שואף לקבל ‪ 2‬אלקטרונים וכל אטום אלומיניום שואף לאבד ‪ .3‬הקשר שיווצר‪ ,‬אם כן יהיה ‪.Al2O3‬‬ ‫(‪ 3‬אטומי חמצן ‪ 2 ,6-=3*-2 -‬אטומי אלומיניום ‪ 6=3*2 -‬וקיים איזון)‬

‫קשר כימי הינו מונח ב‪-‬כימיה המתאר משיכה של שני אטומים סמוכים זה לזה‪ .‬הקשרים הללו הם אלה שגורמים לחומר‬ ‫ללבוש צורה‪ ,‬ובלעדיהם כל החומרים היו במצב גזי‪.‬‬ ‫קשרים אלו נוצרים על ידי כוחות אלקטרומגנטיים הנגרמים מהשאיפה של כל אטום להיות בעל הרמה האנרגטית הנמוכה‬ ‫ביותר‪.‬‬ ‫להלן רשימה של קשרים כימיים‪:‬‬ ‫•קשר מתכתי ‪ -‬קשר הנוצר בין שני אטומים מתכתיים‪.‬‬ ‫•קשר יוני ‪ -‬קשר הנוצר בין אטום מתכתי לבין אטום אל מתכתי או בין שני יונים בעלי מטען הפוך‪.‬‬ ‫•קשר קוולנטי ‪ -‬קשר הנוצר בין שני אטומים אל מתכתיים או בין מתכת לאל‪-‬מתכת‪.‬‬ ‫•קשרי מימן ‪ -‬קשר הנוצר בין מולקולות שאחת מכילה אטום מימן ואחת מכילה אטום בעל אלקטרושליליות גבוהה‬ ‫(ההפרש צריך להיות לפחות ‪ ) 0.5‬כגון פלואור‪ ,‬חמצן או חנקן‪.‬‬ ‫•קשר ואן דר וואלס ‪ -‬קשר בין הנוצר מולקולות על ידי שדה אלקטרומגנטי זמני או קבוע במולקולה‪.‬‬

‫קשר קוולנטי‪ ,‬הינו סוג קשר כימי בין אטומים‪.‬‬ ‫הבסיס ליצירת קשר קוולנטי הוא הנטייה של אטומים מסויימים להגיע למצב נייטרלי של אטום גז אציל ע"י הוספת‬ ‫אלקטרונים‪ .‬נטייה זו מתאפיינת בתכונתם של האלקטרונים סביב האטום להתפרס באורביטלים (מסלולים)‪ ,‬בהם עשויים‬ ‫להיות עד שני אלקטרונים‪ .‬ברמת האנרגיה הגבוהה ביותר בכל אטום (מלבד מימן והליום) נמצאים ארבעה אורביטלים‪,‬‬ ‫מתוכם עשויים להתקיים אורביטלים בהם זוגות של אלקטרונים‪ ,‬ואורביטלים בהם אלקטרונים חופשיים‪.‬‬ ‫דוגמה‪ :‬באטום חמצן (‪ )O‬נייטרלי‪ ,‬ששה אלקטרונים ברמת האנרגיה הגבוהה ביותר‪ ,‬ועל כן ישנם שני זוגות אלקטרונים‬ ‫(בשני אורביטלים)‪ ,‬ושני אלקטרונים חופשיים (בשני אורביטלים)‪.‬‬ ‫אלקטרונים אלו מסומנים בנקודות סביב האטום‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬אטום חמצן יסומן כך‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪:O:‬‬ ‫‪.‬‬

‫בקשר קוולנטי‪' ,‬משתפים' שני אטומים את האלקטרונים החופשיים שלהם ברמת האנרגיה הגבוהה ביותר‪ ,‬ליצירת‬ ‫אורביטלים משותפים (בהם זוגות אלקטרונים) המצויים בין שני האטומים‪ .‬קשרים קוולנטים אותם יוצר אטום עם אטומים‬ ‫אחרים משלימים את מצבו האלקטרוני של האטום למצב הדומה למצבו הנייטרלי של אטום גז אציל (‪ 8‬אלקטרונים‬ ‫מסודרים בארבעה זוגות‪ ,‬מלבד הליום שבו זוג אלקטרונים)‪ .‬יש יוצאים מהכלל הזה לדוגמת מתכות ביונים מרוכבים או‬ ‫במצב שבו האלקטרונים מהרמות הפנימיות משתתפות בקשר‪.‬‬ ‫‪16‬‬

‫בין שני אטומים עשוי להיווצר קשר קוולנטי יחיד (זוג אטומים משותף)‪ ,‬כפול (שני זוגות אטומים משותפים) או משולש‬ ‫(שלושה זוגות)‪ .‬בין שני אטומים מסוימים לא מתקיים לעולם קשר קוולנטי מרובע‪.‬‬ ‫קשר קוולנטי מסומן בקווים בין שני האטומים‪.‬‬ ‫דוגמה (בדוגמאות להלן לא צויינו האלקטרונים שאינם בקשר)‪:‬‬ ‫קשר קוולנטי יחיד בין אטום זרחן לאטום חנקן‪:‬‬ ‫‪P-N‬‬

‫קשר קוולנטי כפול בין אטום זרחן לאטום חנקן‪:‬‬ ‫‪P=N‬‬

‫קשר קוולנטי משולש בין אטום זרחן לאטום חנקן‪:‬‬ ‫‪P≡N‬‬

‫צורתה המרחבית של המולקולה הנוצרת בזכות יצירתו של קשר קוולנטי נקבע על‪-‬פי נטייתם של זוגות האלקטרונים להיות‬ ‫רחוקים זה מזה ככל הניתן בשל מטענם החשמלי השלילי‪ .‬סביב כל אטום במולקולה כזו (מלבד מימן והליום) מצויים‬ ‫ארבעה אורביטלים (בלעדיים לאטום או משותפים בקשר קוולנטי) המסודרים לפיכך בפינותיו של טטראדר משוכלל‬ ‫(פירמידה מעלת בסיס משולש שבה כל הפאות שוות זו לזו)‪.‬‬ ‫כוח הדחייה של זוגות אלקטרונים שאינם קשרים קוולנטים אלא נמצאים סביב אטום אחד גדול במעט משל הזוגות היוצרים‬ ‫את הקשר‪ ,‬שכן הראשונים קרובים יותר לגרעין האטום‪ .‬כמו כן‪ ,‬כוח הדחייה של קשר קוולנטי כפול גדול משל יחיד‪ ,‬וכוח‬ ‫הדחייה של קשר משולש גדול משל קשר כפול‪.‬‬ ‫דוגמאות לסידור הזוגות במרחב‪:‬‬ ‫מולקולת מתאן‪ ,‬שבה אטום פחמן מקושר לארבעה אטומי מימן‪ ,‬לכל אחד בקשר קוולנטי יחיד‪:‬‬ ‫‪H H H‬‬ ‫‪\|/‬‬ ‫‪C‬‬ ‫|‬ ‫‪H‬‬

‫•צורת תאור זו היא מישורית‪ ,‬אך מציינת פיזור טטראדרי של הקשרים במרחב‪.‬‬ ‫מולקולת אמוניה‪ ,‬שבה אטום חנקן‪ ,‬לו זוג אלקטרונים אחד ברמת האנרגיה האחרונה‪ ,‬מקושר לשלושה אטומי מימן‪ ,‬לכל‬ ‫אחד בקשר קוולנטי יחיד‪:‬‬ ‫‪..‬‬ ‫‪N‬‬ ‫\|‪/‬‬ ‫‪H H H‬‬

‫•גם במקרה זה התאור הגרפי מציין פיזור מרחבי בצורת פירמידה‪ .‬הזווית שבין כל שני קשרים קבועה‪ ,‬אך הזווית‬ ‫בין זוג האלטרונים 'השייך' לאטום (שתי הנקודות) גדולה מעט מהזווית בין כל שני קשרים‪.‬‬ ‫מולקולת מים‪ ,‬שבה אטום חמצן‪ ,‬לו שני זוגות אלקטרונים ברמת האנרגיה האחרונה‪ ,‬מקושר לשני אטומי מימן‪ ,‬לכל אחד‬ ‫בקשר קוולנטי יחיד‪:‬‬ ‫‪..‬‬ ‫‪H - O:‬‬ ‫|‬

‫‪17‬‬

‫‪H‬‬

‫•שלושת האטומים יוצרים צורה מישורית‪ ,‬אך כל זוגות האלקטרונים מפוזרים במרחב בצורת טטראדר‪ .‬הזווית בין‬ ‫הקשרים היא זווית חדה‪ ,‬שכן כוח הדחייה של זוגות האלטרונים גדול יותר משל הקשר הקוולנטי‪.‬‬ ‫מולקולת ציאניד‪ ,‬שבה אטום פחמן מקושר בקשר יחיד לאטום מימן ובקשר משולש לאטום חנקן‪:‬‬ ‫‪H-C≡N:‬‬

‫•למולקולה זו סידור מישורי של קו ישר‪.‬‬

‫עוצמת הקשר בין שני האטומים גדלה ככל שיש ביניהם יותר קשרים קוולנטיים‪ .‬כמו כן‪ ,‬ככל שהאלקטרושליליות (יכולת‬ ‫המשיכה של אלקטרונים) של אטום מסוים גבוהה יותר‪ ,‬גדלה עוצמת הקשרים אותם הוא יוצר‪.‬‬ ‫מכיוון שהאלקטרושליליות של היסודות השונים שונה זו מזו‪ ,‬בכל קשר בין אטומים (מלבד מקרים בהם המולקולה היא‬ ‫סימטרית לחלוטין בציר זה) לאחד האטומים כוח משיכה גדול יותר‪ ,‬והאלקטרונים של הקשר הקוולנטי ייטו להיות בקרבתו‪.‬‬ ‫כך נוצרים הבדלים יחסיים של מטען בין שני האטומים‪ .‬הבדלים יחסיים אלו עשויים להשפיע על שאר הקשרים של‬ ‫האטומים‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬במולקולת הציאניד (בדוגמה לעיל)‪ ,‬לאטום הפחמן (‪ )C‬אלקטרושליליות גבוהה משל המימן (‪ ,)H‬ולכן מטענו‬ ‫היחסי של המימן חיובי ושל הפחמן שלילי‪ .‬כמו כן‪ ,‬לחנקן (‪ )N‬אלקטרושליליות גבוהה משל הפחמן (‪ ,)C‬ולכן מטענו היחסי‬ ‫של החנקן שלילי‪ .‬מכיוון שמטענו של הפחמן שלילי בשל הקשר עם המימן‪ ,‬וחיובי בשל הקשר עם החנקן‪ ,‬מטענו הכולל‬ ‫הוא בקירוב נייטרלי‪.‬‬

‫תרכובות‬ ‫בכימיה‪ ,‬תרכובת היא חומר הבנוי משני יסודות או יותר‪ ,‬הקשורים ביניהם בקשר כימי‪ .‬לתרכובת תכונות כימיות משל‬ ‫עצמה‪ ,‬השונות מתכונות מרכיביה‪ .‬לדוגמא‪( NaCl :‬מלח בישול) היא תרכובת של נתרן וכלור‪.‬‬ ‫סוגי תרכובות‪:‬‬ ‫•תרכובת יונית (מלח)‬ ‫•תרכובת עם קשר קוולנטי (בדרך‪-‬כלל בין שתי אל‪-‬מתכות)‬ ‫יש להבחין בין סגסוגת לבין תרכובת‪ .‬סגסוגת היא תערובת של מתכות ולא תרכובת‪ .‬בסגסוגת מתיכים מתכות שונות באופן‬ ‫כזה שהתכונות המקוריות של המתכות (חוזק‪ ,‬משקל וכו') נשארות‪.‬‬

‫‪18‬‬