14/10/2008 ( FLOWהמשך): לפני שאיפה :כאשר בתוך הריאות יש לחץ שלילי של מינוס ,5ובקנה יש לחץ .0הלחץ הנמדד הוא ההפרש – כלומר .5+ תוך כדי שאיפה :יש לחץ שלילי בקנה ( )1-אבל קטן יותר מהלחץ השלילי שיש בבריאה (.)7- הסכום יהיה .7+ בסוף השאיפה :מצב דומה כמו לפני השאיפה ,אך יש לחץ שלילי גדול יותר בריאה ( )8-ובחוץ יהיה כמו שהיה לפני השאיפה ( .)0הסכום יהיה .8+ בנשיפה מאומצת :להשלים
– PEAK FLOWהנקודה שבה זרימת האוויר החוצה היא הטובה ביותר.
FEV1 –FLOW EXIPARTORY VOLUME .ONEכמה נפח אפשר להוציא בשנייה הראשונה .לאדם עם אסטמה יהיה FEV1
נמוך.
המסע של החמצן 1ATA = 760מילימטר כספית ( 1אטמוספירה) לחץ ברומטרי :לחץ שהאוויר לוחץ בגובה פני הים( 713=760-47 .אטמוספירה פחות אדי מים שבה). האטמוספרה מורכבת מתערובת של גזים .N2 O2=20%=80% כל גז בתערובת לוחץ באופן חלקי בהתאם לפרקציה של הגז בתערובת .האויר לוחץ בגובה פני הים בלחץ של 713מ"כ ,אבל החמצן מתוך 713לוחץ 20%מזה ,והחנקן לוחץ 80%מ .713
PARTIAL PRESSURE= TOTAL PRESSURE * FRACTION הלחצים בקצוות( :באוויר – תחנה ראשונה ,במיטוכונדריה – תחנה אחרונה) •הלחץ החלקי של החמצן באוויר: •הלחץ החלקי של החמצן במיטוכונדריה . 7mmHg :דבר חשוב לדעת כי החמצן מגיע מהחוץ למיטוכונדריה לשם יצירת .ATP הלחץ החלקי של החמצן ב ( – ALVEOLIבנשיפה ובשאיפה יש אותו לחץ) .באלואולי יש גז נוסף – CO2שמקלקל את הלחץ (באוויר יש מעט מאוד .)CO2 נוסחת החמצן באלואולי: -b*FiO2 ( PCO2=40נתון) (הלחץ הכללי( )713כפול פרקציית החמצן הנשאף( ,)0.2פחות CO2בדם(,)40 חלקי )0.8
14/10/2008 הלחץ החלקי של החמצן באלואולי הינו – ( .100אפשר לשים במסיכת חמצן ריכוזי חמצן גבוהים 60% 50% :ואף .100%אם נעלה לחולה את פרקציית החמצן ל 40%יהיה לו 230 לחץ חמצן חלקי [ע"פ הנוסחא]) *הרעלת חמצן – הרבה חמצן לאורך זמן. הפקטורים שקובעים כמה חמצן יהיה באלואולי: .1לחץ ברומטרי (שונה בהרים -יורד .בים המלח -עולה .לכן עדיף לאסמטים לנסוע לים המלח – יש להם יותר חמצן .כמו כן בירידה בים בתוך המים יש לחץ ברומטרי גבוה – יש לו יותר חמצן בדם – אטמוספירה על כל 10מטר ,וזאת כדי להשוות עם הלחץ שיוצרים המים). .2פרקציה (ראה הדוגמא שכתובה קודם על העלאת הפרקצייה) CO2הינו תוצר של מטבוליזם .במטבוליזם נושמים חמצן כדי ליצור אנרגיה שבזכותה אנו חיים. התוצר של השריפה הינו אנרגיה ותוצרי לוואי – CO2ומים. 2דברים קובעים כמה CO2יהיה בדם .1כמה נוצר :מטבוליזם – במאמץ (ריצה) נוצר יותר ,Co2בחולי (סוג של מאמץ גופני) .2כמה מסולק בריאות – במאמץ נסלק יותר .CO2 הריאות קובעות במאמץ כמה Co2יש בדם ,ריאות בריאות יסלקו ביעילות רבה גם כשיש מטבוליזם גבוה .מאמץ מטבולי גבוה אינו משמעותי לריאות בריאותMV – MINI . .)VENTILATION= RR*TV )LITTER6=600*10סילוק ה CO2הוא באופן פרופורציונאלי ישיר ל .MVככל ש MVגדול יותר ,סילוק Co2גדול באותה מידה – MVa( .באולואולי בלבד). אם ננשום רק חצי ( MVנניח באיבוד הכרה) הקטנו את הסילוק בחצי ולכן רמת הסילוק תגדל פי .2ה 40יהפוך ל – 80וסה"כ יהיה לנו באלואולי ( mmHg 50מצב לא טוב) -b*FiO2
.מצב של ירידה ב MVנקרא היפו-ונטילציה( .כדי לתקן תעלה לאדם את ה – MV
עושים זה בעזרת העלאת חמצן במסיכה עם פרקציית חמצן גבוהה – בדרך כלל יתנו )30% הלחץ החלקי של החמצן בדם :החמצן במעבר לדם נמס – ולכן בדם הוא במצב מומס .כדי לעבור מהאלואולי לעורק החמצן צריך לשלם מס של .mmHg 7הלחץ הינו .mmHg 93המס נקרא – ( ALVEOLAR ARTERY GRADIENTאדם מבוגר משלם יותר – עד .)mmHg 20 באופן פרקטי החמצן בעורק הינו קצת פחות מהריכוז באלואולי. בדם החמצן נוסע ב 2דרכים: .1כמומס -כמות הגז המומסת בנוזל פרופרוציונאלית ללחץ החלקי של הגז על פני – 0.003 .מקדם המסיסות – Po2 .לחץ החמצן הנוזל כפול המסיסות. (נעגל מ 93ל )100 .2קשור ל( Hb-הרבה יותר מאשר מומס) -אם ניקח גרם המוגלובין הוא יקשור 1.34ccחמצן .אם יש 14.7גרם המוגלובין יהיו 19.7גרם חמצן -זאת בתנאי שכל מולק' ההמוגלובין תופסות חמצן – -SATURATED 100%כלומר: oכל המולק' המוגלובין תופסות 4מולק' חמצן oכל המולק' המוגלובין תופסות חמצן. אפשר למדוד סטורציה -למולק' ראשונה שנקשרת להמוגלובין קל להקשר וקשה להתנתק ,ואז יש שינוי מרחבי של מולק' ההמוגלובין .למולק' השנייה קשה יותר להיכנס וקל יותר לצאת וכך הלאה (סיפור הנסיעה באוטו עם האישה והילדים-שחר) .מד סטורציה פועל על גלי אור – לכל מולק' גל אור שונה ,מולק' רוויה בחמצן בהירה ומולק' לא רוויה כהה .מד סטורציה יכול להבדיל בצבעים אלו .בעורק יש קשירה טובה יותר לעומת הוריד לכן הדם בעורקים בהיר יותר מהוריד .הנוסחה למדידת חמצן בדם באמצעות Hbהיא: סטורציה * * 1.34כמות ההמוגלובין בדם
(סטורציה אצל אדם לדוג' 97%אז זה יהיה.(14.7*0.97*1.34 :
19.7 =1 *1.34 *15
14/10/2008 סה"כ – CONTENT- 20 -תכולת החמצן ב .CC 100 מה קובע את לחץ החמצן בדם: Hb.1 .2כמות המומס .3לחץ חלקי ()Po2 אבל מה יותר? המוגלובין הכי קובע ,ואחריו סטורציה ולחץ חלקי כמעט לא חשוב. פרקטית Po2לא קריטי .אבל כשהוא יורד בחצי הוא משפיע על סטורציה פי כמה -יש לו חשיבות ביולוגות .ל Hbקל יותר לתפוס חמצן בסביבה רווית חמצן ,ולכן Po2גם קריטי עקומת הדיסוציאציה של חמצן ככל שיורדים מ – Po2 100יורדת הסטורציה ואז המוגלובין מתחיל לשחרר מולק' חמצן (כלומר ב 75%יש לנו 3מולק' חמצן להמוגלובין בממוצע). ברקמות רוצים שתהיה תחלופה של חמצן – שחרור .לכן יש Po2וסטורציה נמוכה וחמצן משתחרר. לא רוצים שחמצן ישתחרר בעורק ולכן יש לו Po2גבוה. לווריד נמוך – כי החמצן כבר השתחרר ברקמה. כשדם חוזר לריאות חשוב שתהיה התמלאות מהירה של החמצן במולק'. הסיבה שתהליך זה הוא טוב היא לדוג' במאמץ :במאמץ זרימת הדם בריאה מהירה יותר וקשירת החמצן בתחילת הדרך נותן לנו רזרבות .כש Po2הוא 60עדיין עומדים סטורציית 90%כי כמעט הכול התמלא וגם בתחלופת דם מהירה – במאמץ ,הרבה חמצן נקלט. העקומה יודעת לזוז(:ימינה) .1כשעולה החום .2כשה PHיורד (חומציות) Co2 .3עולה אלו מצבים שליליים של חולי .יש יכולת שחרור חמצן טובה יותר באותו לחץ חמצן נתון כדי לתרום בהחזרת הגוף להומאוסטזיס .זה קורה בזכות נוכחות חומר .BPG 2,3 *העקומה יודעת לזוז גם שמאלה סיכום :מה שקובע בעיקר כמה חמצן יש בדם זה Hbוסטורציה. אם נוריד סטורציה או Hbבחצי אז COיורד כמעט בחצי אם נוריד Po2בחצי COיורד ב .20%